ביקורת ספרותית על שביר - סדרת קווי המתאר של הלב #2 מאת תמרה ובר
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 9 בספטמבר, 2016
ע"י מירה רוזנפלד


שביר - תמר ובר

"הוא היה אבוד ובודד. ואז הוא פגש אותה.
העתיד נראה פתאום שברירי מתמיד".

שביר הוא המשכו של "איזי" שהפך רב מכר מסחרר תוך תקופה קצרה ביותר.
איזי מסופר מנקודת מבטה של ג'קלין וולאס (ג'קי) ושביר למעשה מספר לנו את אותו סיפור מנקודת מבטו של לנדון/לוקאס.

הספר מתואר בגוף ראשון, מפיו של לנדון ולוקאס לסירוגין.

לנדון הוא השם איתו נולד, ולאחר הטרגדיה הנוראית שקרתה לאימו הוא החליט לצרף את שם הנעורים של אימו "לוקאס" ולהיקרא כך למעשה. מעט מאוד אנשים בעולם עוד מכנים אותו בשם לנדון. אחד מהם הוא מר הלר, המרצה לכלכלה וחברם הטוב של הוריו מאז ילדותו.

הספר בפרקים מפיו של לנדון, מתאר את ילדותו/התבגרותו סביב הטרגדיה הנוראית שפקדה את המשפחה ואת התנהלות המשפחה (או מה שנותר ממנה) לאחר מכן.
בד בבד הספר, בפרקים המסופרים מפיו של לוקאס מתארים כבר את התבגרותו (למעשה לאחר גיל 18) ומספרים לנו את סיפור ההיכרות שלו עם ג'קלין וההתאהבות בה, על כל החששות שליוו את התהליך.

הספר שופך אור על דמותו של לוקאס ואנו נחשפים לסיבות שהובילו אותו להיותו מי שהוא ומה שהוא.

אנו חוזרים בספר לאותן התכתבויות של לנדון עם ג'קי (שהגיעה אליו דרך המרצה לכלכלה בשל חיסורים רבים בשיעור והזדמנות אחרונה שנתן לה להשלים את החומר דרך המתרגל שלו), הפעם מנקודת מבטו שלו.

בספר הרבה חזרות על פרטים שנלקחו מהספר הקודם, באופן טבעי, אך הרגיש לי מעט מיותר.

זה המקום לציין, כי רוב הספרים שקראתי, המתוארים מנקודת מבטו של הגבר, לאחר שכבר פורסמו הספרים מנקודת מבטה של האישה, היו מעט מיותרים.

קשה לי לומר זאת באופן חד משמעי על הספר הזה, שכן היו פרטים שהוסיפו נופך לדמותו של לוקאס/לנדון ויותר מזה יש כאן סיפור שלם על ילדותו והתבגרותו שלא היינו ערים לו כלל בספר הקודם.
יחד עם זאת, אין ספר שלדעתי, אין מדובר בספר חובה.

לסיכום, מדובר בספר חביב אך לא מעבר, בסה"כ אהבתי. יחד עם זאת, הייתי יכולה להסתפק באיזי, שללא ספק אהבתי יותר.

קריאה מהנה.

5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



5 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ