ביקורת ספרותית על המצאת הכנפיים מאת סו מונק קיד
ספר טוב

---

המצאת הכנפיים – The Invention of Wings - מאת סו מונק קיד

הסופרת לוקחת אותנו לעבר (מ-1803), לתקופת העבדות באמריקה. תקופה בה כל האריסטוקרטיה החזיקה עבדים לרוב. התושבים האמינו בלב שלם כי "האל הועיד אותם למשול בהם."

גיבורת הסיפור – שרה – בתו של שופט, פטריוט דרומי, אריסטוקרט ובעל עבדים, אינה נשואה, מגיל צעיר התנגדה לעבדות, הפכה לקווייקרית (מתנגדי העבדות הנמצאים באזור אחר של המדינה, צנועים ואינם חיים חיי ראווה). אחותה הצטרפה אליה בשלב מאוחר יותר ושתיהן הן אלו שפעלו ראשונות כסוכנות נשים מטעם האגודה לביטול העבדות. אחת היא זו שכתבה הראשונה מנשר פמיניסטי מקיף והשנייה דיברה בפני גוף מחוקק.

התקופה היא זו בה עבד העובר ברחוב ומולו מתקרב אדם לבן, עליו להרכין ראש ולזוז מדרכו. תקופה בה ישנם ספסלים המיועדים לעבדים בלבד ואסור ללבנים לשבת עליהם. תקופה בה שרה - בת הגביר - מקבלת מתנה ליום הולדתה האחת עשרה: עבד, ילדה בגילה שתלווה אותה ותדאג לה למשך כל הימים. זו תקופה בה העבדים ישנו על השמיכה ברצפת הפרוזדור, צמוד אך מחוץ לחדר אדוניהם: "הייתי שוכבת על הרצפה בפרוזדור, מנסה להתחמם ברוח פרצים, מתהפכת ומחפשת את הקרש הכי רך. הסתדרתי עם הסבל הזה וקיבלתי נחמה מהמים."

הסופרת אינה חוסכת בתיאורי זוועה על עינויי העבדים כאשר לא ביצעו את תפקידם לשביעות רצון, או מכל סיבה אחרת שהתחשק להם לנקוב בה. אם זו הייתה צריבה באש על כל חלקי הגוף על ידי ברזל מלובן, עקירת השיניים מהפה בפטיש או הובלתם ישירות ל"בית המלאכה" לעינויים. לאלה שגנבו אוכל או שדיברו הרבה מדי, קבעו להם זמם-ברזל על הפה שהוחדר על ידי חודים מברזל לפה וחוזק עם מכשיר מיוחד מאחורי הראש. ניתן לומר, כי כל הטיפול בעבדים הייתה אכזריות לשמה, ללא נקיפות מצפון או חרטה.

אהבתי את דמות הילדה, העבד, שהסופרת יצרה – הנדפול. את סגנון דיבורה האותנטי, את הדימויים שמשתמשת בהם, הכל כדי להמחיש ולהשלים לנו את הדמות לנגד עיננו:
"היא הצמידה את האצבעות שלה חזק חזק לעפעפיים כדי שהם לא יישפכו."
"היא דחפה את עצמה למעלה לאט, רזה כל כך שהגוף שלה נראה כמו גבעול שצומח מהמזרון."
"בלי להתכוון, הלב שלי הסתבך בלב שלו."

הספר נכתב לאחר עריכת מחקר מעמיק על ידי הסופרת ותוכנו, ברובו אמיתי, בשינויים ותוספות קלים, מתוך כוונה להוסיף עניין לקורא. ואכן, היה מעניין מאוד לקרוא ולהיוודע על אותה תקופה, למרות שוודאי הזדמן לכל אחד לקרוא עליה ממקורות שונים. יחד עם זאת, ישנם חלקים בספר שאינם דינמיים במיוחד, בהם ההתנהלות איטית, אינם מעוררים בקורא מתח וסקרנות להמשך ולעיתים, הקורא מפתח ציפיות אשר אינן מתגשמות. לדעתי, מאחר והמחברת דבקה במקורות, נמנע ממנה ליצור לאורכו של כל הספר את המתח ואולי להפתיע בסופו, כפי שהקורא מצפה לו.

הסופרת אמריקאית. כתבה את "החיים הסודיים של הדבורים" ו"כיסא בת הים" שתורגמו לשפות רבות ונחלו הצלחה.

» ביקורות נוספות של פני
» ביקורות נוספות על המצאת הכנפיים