ביקורת ספרותית על The Pearl (Penguin Classics) מאת John Steinbeck
ספר טוב

---

קינו הוא יליד מרושש אך אמיץ, שולה פנינים למחייתו בחצי האי באחה קליפורניה שבמקסיקו, שם הוא חי עם אשתו ג'ואנה ובנם קויוטיטו, שלמרבה הצער נעקץ ע"י עקרב. ג'ואנה הנסערת מזעיקה את הרופא, לו יש דרישות מיוחדות מהפציינטים שלו- מרשרשים והרבה מהם.
בני הזוג מחליטים ללכת אל בית הרופא בכל מקרה אך מצבם הכלכלי ונחיתותם הגזעית פועלים לרעתם. בעקבות סרוב של הדוקטור לטפל בקויוטיטו יוצא קינו לצלול בתקווה שימצא פנינה גדולה. ג'ואנה מצטרפת אליו לחפושים ומלווה אותו בקאנו עם קויוטיטו הקטן ולבסוף מוצא קינו את הפנינה המיוחלת. באורח פלא מצליח קויוטיטו להחלים בכוחות עצמו.
בינתיים מתפשטת בעיירה השמועה שקינו זכה בכל הקופה וכולם מנסים לחשוב על דרך בה יוכלו להנות ממזלו של קינו. הפנינה הגדולה משפיעה גם על קינו. היא נושאת בתוכה חלומות ושדים, היא פסגת תקוותיו אך היא גם מבשרת רעות. הוא מפנטז על טקס נישואין כהלכתו בכנסיה, חינוך הולם לבנו הקטן ועל קנית רובה. אז מתחילים כל אכלי החינם, במסווה של נושאי דברי ברכה, להגיע אל בני הזוג ולהחמיא לקינו (כאן אפשר לציין שהעקרב הסמלי מכה שוב בדמותם של בני העיירה ה'עוקצים' את קינו התמים).
בינתיים מגיע הדוקטור ומתנצל על דברי הבלע הגזעניים שהרעיף עליהם בבוקרו של אותו יום. הוא פונה לרפא את קויוטיטו אך למעשה מרעיל אותו, מרפא אותו שוב- כל זה בעודו מנסה לגלות היכן מוסתרת הפנינה (קינו טמן אותה באדמה). לאחר שכל 'חבריו' של קינו עוזבים את הבקתה שלהם, הולכים בני הזוג לישון. באמצע הלילה מתעורר קינו ומגלה פורץ המנסה למצוא את הפנינה, וזה מצליח לנפץ את גולגלתו של קינו לפני שהוא נמלט. ג'ואנה, המטפלת בפצעו, טוענת שעל הפנינה מוטלת קללה ויש להפטר ממנה. קינו מסרב.

"כעת המתח גבר וג'ואנה התרתחה, שפתיה נעשו דקות. 'הדבר הזה הוא הרוע בעצמו,' זעקה בקשיחות. 'הפנינה הזו היא חטא! היא תהרוס אותנו,' הצטווח קולה. 'זרוק אותה, קינו. נרסק אותה בין האבנים. נקבור אותה ונשכח היכן. נזרוק אותה בחזרה אל הים. היא מפילה עלינו רוע. קינו, בעלי, היא תהרוס אותנו.' ולאור להבות האש שפתיה ועיניה התרוצצו בפחד."

הפנינה היא למעשה מראה המשקפת את מאוויהם של אלה המעוניינים בה- הדוקטור רואה עצמו חוזר לפריס ואוכל במסעדות יוקרה והכומר רואה כיצד הוא מעטר את הכנסיה שלו- האנשים הופכים את הפנינה למה שהם רוצים שהיא תהיה. המסר- הפנינה היא הרוע, כיוון שבני האדם הפכו אותה לכזאת. בתאוות בצע הם השחיתו את מה שאמור להיות יפה ואלגנטי, מה שאמור לבשר עתיד טוב יותר.
(ספוילר בפסקה האחרונה)
ביום המחרת הוא הולך למכור את הפנינה לעיניהם התאוות של הקהילה. לרוע מזלו של קינו עושים נגדו יד אחת כל סוחרי הפנינים- אף אחד מהם אינו מציע מחיר הגבוה משליש מערכה האמיתי של הפנינה. בכעסו מחליט קינו ללכת ולנסות את הפנינה הלוהטת בעיר הבירה.
ג'ואנה מנסה להניא אותו מיציאה למסע אך הוא ממאן להקשיב. בלילה מתעורר קינו ותופס את אשתו שתי שניות לפני שהיא משליכה את הפנינה בחזרה לים. בהמשך לפרץ האגרסיביות שלו מהיום הקודם הוא מכה את ג'ואנה. בדרכו חזרה לבית תוקף אותו אלמוני והוא מגלה שביתו עולה בלהבות. הוא הורג את תוקפו וצופה יחד עם ג'ואנה בבקתתם הנשרפת כליל.
למחרת הלילה יוצאים בני הזוג יחד עם בנם אל עיר הבירה, ומגלים שעוקבים אחריהם. קינו מחליט להסתתר עם משפחתו בהרים. הם עוצרים לנוח במערות ססגוניות מעל לנחל, ועוקביהם עוצרים בנחל. קינו מחליט שהגיע הזמן להתעמת עם אויביו, והוא אומר לג'ואנה שתשמור על התינוק שלא יבכה. בדרכו למטה לכיוון התוקפים מתחיל קויוטיטו לבכות ואחד מהאנשים שולף את הרובה שלו ויורה לכיוונו של קינו. אך קינו עשוי ללא חת והוא מצליח להרוג את שלשת תוקפיו. לפתע הוא שומע את "בכי המוות" מכיוון המערה.
בחזרה בעיירה אנו למדים על שובם הטראגי של בני הזוג, ועל מה שבעצם קרה. בעודם צועדים ביאוש אל תוך העיירה, ג'ואנה נושאת שמיכה מגואלת בדם ובה גופת בנם. מסתבר שהיריה שנורתה לכיוונו של קינו פגעה בראשו של קויוטיטו. בני הזוג פוסעים לכיוון הים, קינו משליך את הפנינה אל האוקיינוס- והיא נעלמת.
לסיום, אפשר להגיד שהלקח הוא עגום. לא רק שקינו אבד הכל, הוא לא למד דבר מנסיונו. הוא חושב שעם זריקת הפנינה לתחתית הים, יעלמו הבעיות.

(נקרא באנגלית, תרגום שמות הדמויות והצטוט על אחריותי)

» ביקורות נוספות של רוסיננטה
» ביקורות נוספות על The Pearl (Penguin Classics)