ביקורת ספרותית על חיים מושלמים מאת דניאל סטיל
ספר טוב

---

הספר נקרא בתקופה של עיסוקים רבים ומגוונים, שאינם מותירים זמן פנוי לקריאת ספרים שמצריכים ריכוז וחשיבה מאומצת.

את הרומנים של דניאל סטיל קראתי בצעירותי, והם נלעסו ואף נקראו לעיתים פעמיים, שכן זו הייתה תקופה שספר חדש הודפס פעם בכמה חודשים.

במה הספר עוסק וכיצד הוא מתחיל?

יום חמים של חודש אוקטובר, מתחיל בצפייה לנאומו של פטריק (פט) אולדן, הידוע כחבר קונגרס נערץ עם היסטורית דעות לטובת המיעוטים, המקופחים, נשים וזקנים.

כשהגיע עת השאלות, שאל אחד הצעירים שאלה שהתייחסה לנושא שפטריק אולדן לא העלה אותה בהרצאתו: "מה עמדתך הנוכחית לגבי הפיקוח על נשק?" (עמוד 10).

היות ונושא זה היה רגיש, פט החליט שעמדתו אינה מתאימה לנאומו, שהתמקד בהמלצות לקריירה פוליטית, ולכן גם בחר להתעלם ממנו.

בעוד פט אולדן התחיל לענות לשאלה "אני חושב שכולכם יודעים מה דעתי בנושא. אף על פי שהחוקה מתירה לנו לשאת נשק, אני חושב שהטרור הוא גורם משמעותי שאי-אפשר להתעלם ממנו. רובים עלולים ליפול בקלות לידיים הלא נכונות לדעתי ... (עמו 11), עוד לפני שהספיק לסיים את המשפט, שלף צעיר אקדח מכיסו וירה בפט אולדן בחזהו ובצווארו. אותו יורה בלתי מזוהה, והספיק לירות במאבטחים שרצו לבימת המרצה, ובצעירה שהתיישבה לידו. הוא המשיך לירות באקראי לתוך ההמון שנס מתוך אולם ההרצאות... בעת שמאבטח האוניברסיטה הגיע למרחק של כ-30 ס"מ מהיורה האלמוני, האלמוני שם קץ לחיו.

תוצאות האירוע שנמשכו כשבע דקות היו קשות: נהרגו 13 סטודנטים, שני מאבטחים, שמונה פצועים וחבר קונגרס מחוסר הכרה שהובהל לבית חולים. זהותו של היורה התפרסמה כשעה לאחר האירוע. שוטרי האוניברסיטה כינו את האירוע, כאחד האירועים החמורים ביותר שהתרחש בשנים האחרונות.

מזכיר לכם משהו וממה שקורה באמריקה הגדולה, שבכל יום שני וחמישי אנחנו שומעים כחדשות לבקרים, רציחות של קרובי משפחה. אגב רק לפני יומיים זה קרה אלמוני ירה שם בבני משפחתו למוות. גם הנשיא אובמה לא הצליח בכל שנות כהונתו, למגר את התופעה של כלי נשק זמינים שמתגלגלים לא לידיים הנכונות.

מי צפתה בכל האירוע? בלייז מקארתי – אשת טלביזיה מפורסמת, שמסתובבת בכל העולם ומראיינת ראשי מדינות. כשנשאלה אם היא נוסעת למקום האירוע כדי לסקרו, היא הנידה בראשה לשלילה.

חייה של בלייז ניראו מושלמים אך, "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו"... מסתבר שלגב' מקארתי יש סוד שאיש לא יודע.

בלייז אם חד-הורית לסלימה בת התשע עשרה, שהתעוורה בילדותה עקב מחלת סכרת הנעורים. סלימה למדה בפנימייה מיוחדת המותאמת לצרכיה מגיל שמונה בליווי מטפלת שעשתה הכל בשבילה.

עקב הקריירה של בלייז, סלימה הסתפקה בביקורים חפוזים מצד האם. היא הבינה מהר מאוד שלאימה היו תריסר פרויקטים, שיתחרו תמיד על זמן האיכות של שתיהן. כך היא גדלה והמשיכה לסגוד ולהעריץ אימה.

בלייז עצמה גדלה בבית שהכסף לא נזל שם בברזים. בגיל עשרים ושלוש הכירה את ביל שהיה צלם במקצועו. הם התאהבו, התחתנו וחצי שנה לאחר נישואיהם הוא נהרג מירי של צלף. מאז, מצאה מפלט בעבודתה, ולא נתנה את דעתה לאף גבר נוסף בחייה. למרות זאת לאחר שנתיים נישאה להארי סטרן שמבוגר ממנה במספר שנים לא מבוטל. שלושה חודשים לאחר נישואיהם, ומעבר שלה לניו-יורק, עקב עבודתה היא גילתה שהיא בהריון.

נישואיה להארי סטרן החזיקו מעמד שנה, למרות שאת הגירושין הרשמיים בצעו אחרי 11 שנות נישואין כשהיא בגיל 38. מאותה עת מערכות היחסים של,ה לא היו עקביות עד שבגיל 41 אנדרו החתיך ומגיש חדשות ברשת נכנס לתמונה.

אנדרו תואר ככוכב קולנוע, נאה, מבריק, מצחיק ושנון. בלייז חשבה שהיא מחוסנת בפני יופיו, אך לא בפני תבונתו, אבל מסתבר שטיפין טיפין החלו להתגלות סדקים ושקרים במערכת שהזוגית שתוארה כשקית הפתעות לילדים. עבור בלייז הייתה זו אכזבה ענקית, אך כלפי חוץ חייה הצטיירו כדבש למרות בדידותה וכך היא עוררה את הרושם שהיא חיה "חיים מושלמים".

לתוך "החיים המושלמים" מצטרפת סלימה, עקב טרגדיה וסגירת בית הספר בו היא למדה. מאותה עת כשסלימה עוברת להתגורר בדירת האם בניו-יורק, השתיים מתחילות לחיות יחדיו ולא רק.

לתוך מערכת היחסים של אם ובת, נכנס סיימון בן ה-32, גבר נאה ובעל תואר בחינוך ופסיכולוגיה, והוא מצליח לטלטל להן הסירה. בד בבד עם כל הקושי של קבלת גבר, לתוך הבועה, בלייז נאלצת להתמודד עם כתבת צעירה, החותרת תחתיה במקום עבודתה. כאשר נדמה לבלייז שהכול יוצא משליטתה בביתה בניו-יורק, נרקמת פרשה מעניינת לא פחות. מושלמת? לא בטוח?

דניאל סטיל כתבה עשרות רבי מכר, כשהרומן הנוכחי משלב מערכת יחסים של אם ובת, שמתגברות יחדיו על מכשולים ואתגרים שהחיים מציבים להן, תוך נאמנות ותמיכה של האחת בשנייה, והכול בעטיפת הדיעה שמתנגדת לאחזקת נשק חופשי בארצות הברית.

לא תמצאו בספר הזה תיאורים כמו ברומן ארוטי, אך יש פה עלילה רגישה, וקלילה שרקומה בעדינות.

קל מאוד לחבב את הדמויות, למרות שלא תמיד השלמתי עם הדרך של בלייז או סיימון.

ממליצה במיוחד לאוהבי הז'אנר.

האם יש דבר כזה "חיים מושלמים"? לא בטוח...אולי כן רק ברומנים...

לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על חיים מושלמים