בטי, עם חוש הומר אנגלי, חביב, מספרת על המשחק שלה ושל בעלה: פיתוי אחד לשבוע, מושקע וגרנדיוזי.
בטי, תודה על השיתוף אבל לא תודה.
לקוראים אמליץ להשקיע בעצמם ובבן/בת הזוג שלהם.
לטעמי הספר הינו בזבוז זמן.

המלצה שלי, אל תתקרבו לספר הזה, נתקעתי איתו יותר מחודש עד שסיימתי איתו ולא נהניתי ממנו בכלל.

זה בכלל לא לא סיפור אלא חוויות של אשה נשואה ללא ילדים שמחליטה לחדש את חיי הסקס שלה עם בעלה, אז כתוב שם על סקס ועל הפתחות לדברים חדשים ועל כך שבני הזוג היו צריכים להתאמץ כדי לפתות אחד את השני.

האם צריך לכתוב כזה ספר? האם צריך לקרוא כזה ספר? מה האינטרס?

זוג אנגלי אחרי 15 שנה, הגברת יוזמת פרויקט פיתוי עצום מפני שכל הספרי הדרכה ועיתוני הנשים כשלו.
מיותר. קצת יותר מעניין מ50 גוונים של אפור

52 סיבות לא לקרוא את המלל הכלכך מיותר הזה!