ביקורת ספרותית על החידה הסינגפורית מאת גבי וימן
ספר מעולה

---

ספר מעולה שמספר את סיפור ההצלחה של סינגפור שהפכה למעצמה פיננסית מסחררת כנגד כל הסיכויים. מראה צדדים יפים וגם אפלים ונכנס אל תוך מערכת ניסויים בבני אדם. כפי שהכותבים מציינים מדובר במערכת שכל הנכנס אליה יוצא ממנה שונה. יצא לי לבקר שם לא מעט והספר משקף חלק מן המציאות בעיר המדינה הקסומה הזאת. הם אכן מודרנים נאורים ואינטלגנטים ומצד שני גם מגרשים שדים. רוב העיתונאים שכותבים על המדינה הזאת ורואים בה מודל אינם מבינים שמדובר בתופעה ייחודית ומיוחדת במינה. שיטה שרק דיקטטורה חזקה יכולה לאמץ ודיקטטור נקי נאור שעושה לטובת העם ולא לטובתו האישית. הנה דוגמא במה מדובר.

כרמינל סינגפורי כבד (במונכים של סינגפור כמובן) פשע נכנס למסר של שנתיים וחטף על ישבנו. האיש אינו יכול להידרדר לסמים כי אין סמים (העונש על אחזקת סמים מכל סוג הוא מוות!!! בתלייה) הוא אינו רוצה לחזור לכלא מלא בלחות ומלקא מומחה שמרסק את הישבן. אז הוא חזר לחיים נורמלים כיום הוא עובד ומתפרנס בכבוד. שרת החינוך יולית תמיר ביקרה והתרשמה ממערכת החינוך הסינגפורית ואמרה שמדובר במערכת כל כך יעילה שאין בה אלימות. היא אינה יודעת איך ממשלת סינגפור מטפלת בתופעה. כבר מגיל 5 לוקחים את ילדי הגן לטיול שלעולם לא ישכחו לכלא צ'אנגי הידוע לשימצה. מראים להם הלקאות אסירים ואם נתפס טרמפ לוקחים אותם להלוויות של סוחרי סמים. מדובר במערכת לשטיפת מוחות וכמובן שאין קשר בין איכות המורים או תקציב החינוך ליעילותה של מערכת החינוך הסינגפורית. מה גם שההשקעה בחינוך נמוכה יחסית למדינות המערב ועומדת על כ-2% מהתמ"ג. את המצטיינים בלבד. מערכת החינוך קיצונית מאד ומקבלת לאקדמיות מצטיינים בלבד. רק את אלה שמוכנים לעבור את המבחנים המתישים מדובר בלחץ כל כך כבד שסטודנטים נאלצים לקבל ייעוץ פסיכולוגי לפני מועד הבחינות. מדובר למעשה ב-20% מהאוכלוסייה שהופכת לאוכלוסיית איליט. אבל יש בזה צד טוב. הנכשלים עוברים למדינות אנגלו סאקסיות (בסינגפור שפת העבודה והחינוך היא אנגלית) ואלה שנכשלו מגיעים לאקדמיות לא פחות גבוהות וחוזרים עם תואר ומועילים לכלכלה. זה לא מוזכר בספר אך כתוב למשל על המקרה של פרופ' סיצ'ואן פרופ' לפסיכולוגיה שהצטרף למפלגה הדמוקרטית ה-SDP. הוא נסע לארה"ב וחזר עם PHD. יש המון כאלה בסינגפור. וחוץ מאלה יש חינוך מקצועי מאד גבוה שתורם לא פחות לכלכלת סינגפור מהאקדמיים.

הספר מצויין ומזעזע את הערכים הליברלים שאנשים דבקים בהם. אני סבור שהליברליות הפכה לדת קיצונית. שני הפרופסורים המכובדים מאמינים בהם והם עברו זעזוע קשה חוויה קשה לכל חסידי הליברליות. אותם ליברלים שוכחים את ההיסטוריה של הדמוקרטיות הליברליות. למשל העונשים בסינגפור מתבססים על שיטות שנעשו באימפריה הבריטית והיפנית. הבריטים למשל היו מוציאים להורג בתלייה חיילים צעירים בגיל 14 אפילו הלומי קרב כך הם שלטו בעולם. שכחו גם חסידי הליברליות כיצד בריטניה סיימה את המלחמה בדרום אפריקה. שוחכים הליברלים שעד לפני מלחמת העולם השנייה אסירים צרפתים מסוכנים עונו למוות מול המון מתלהם. שוחכים את תורת האאוגניקה שאומצה בסקנדיביה. שוחכים את האימפריה האכזרית של גוסטב אדולף. פשוט שוחכים כיצד המערב התעשר הוא ישתמש בשיטות קיצוניות בהרבה מאלה שנעשו בסינגפור. בשנת 1965 התוצר עמד על 500 כיום הוא עומד על כ-38,000 שולר ולפי כוח קנייה 50,000 אין שום מדינה בעולם עם נתונים כמו סינגפור. אי קטן 660 ק"מ עם אוכלוסייה הטרוגנית שהורכבה ברובה מחקלאים אנאלפבטים שהצליחה לקפוץ במהירות וביעילות כה רבה לעולם הראשון. למעשה אין שום מדינה שאינה מערבית שאימצה את הערכים הליברלים המערביים שהגיע לעולם הראשון. מדינות מזרח אסיה היו קודם לאוטוריטריות חזקות ואז הפכו למדינות עולם ראשון עם כלכלה מפותחת התנאי ההכרחי ליצור דמוקרטיה.

» ביקורות נוספות של אור-אל
» ביקורות נוספות על החידה הסינגפורית