אני לא זוכרת שאיי פעם סיימתי ספר וכאבה לי הבטן!!!
אני חייבת לספר כאן שהיום כשכבר נשאר לי ממש מעט מהספר, הבן שלי שבעוד חודש בן 5 שאל אותי:
״אמא למה את בוכה? בגלל הסיפור או בגלל שאת עומדת לסיים את הספר?״
עניתי לו שגם וגם...
זו סדרה שגורמת לאין ספור רגשות, הזדהות, התרגשות, מתח, עצב, כעס, בכי, רחמים, אהבה ועוד המון רגשות וכי הרבה, תשוקות.
את העמודים האחרונים ביצירה המדהימה הזאת קראתי ממש לאט, מילה מילה, היתה בי את התשוקה להאמין שמה שקיוויתי שיקרה אכן יקרה!!!

מי שלא נגע עדיין בסדרה המושלמת הזאת שיעצור כאן, ויארגן לעצמו כמה שיותר דחוף את הסדרה הזו ויתחיל את הדבר העוצמתי הזה, חשוב מאוד להתחיל מהתשוקה לשרוד, זו סדרה שחייבים לקרוא לפי הסדר שלה, לשרוד, לחיות, לאהוב, להאמין!!!

פחדתי מהסוף של סדרה הזו, פחדתי שארגיש סוג של ריקנות אבל בחיי שאני כותבת את הסקירה הזו וכואבת לי הבטן.

דנה לוי אלגרוד היא אומנית מדהימה שיצרה סדרה שאני לא נתקלתי בה בגודל העוצמות שהיא גורמת לקורא, היא יצרה סדרה של ארבעה ספרים בפחות משנתיים ולא נותר לי אלה רק להצדיע לה ולומר לה, שנשארתי ללא מילים שיכולות להמחיש את ההנאה שלי.

אני לא יודעת איך אני יכולה לספר על החלק הזה בלי לעשות ספויילרים, זה פשוט בלתי ניתן, לאחר שקבוצת הניצולים שהפכה למשפחה לכל הדעות, מצאה לעצמה את ״חוף המבטחים שלה״ והתחילו לחיות את שגרת חייהם החדשה תוך השלמה עם האובדן של כל אחד מהם של בן משפחה, כתוצאה מסדרת אסונות שפקדה את העולם, מנופש שהתחיל בטנריף והפך למסע עוצר נשימה הדבר היחידי שאני יכולה לומר שבחלק הזה של הסיפור, מלבד היותו עוצמתי כמו החלקים הקודמים הוא גם פאזל שנבנה חלק חלק ומתלבש בדיוק מושלם עם סיפור מושלם.

פחדתי שבסיום הסדרה אני לא אוכל להמשיך לספר הבא שממתין לי על המדף, הפחד הזה שלי מתממש, אני מרגישה שאני חייבת לעשות הפסקונת לפני שאני ממשיכה לספר אחר, זה קשה להתנתק מאווה, אית׳ן, אנטולי ומריה, שרה וראיין, שרה ודניאל הקטנים, רפאל וגבריאל, דיוויד, לילי, נאדיה, סופי, פיליפ, דניאל וסון, אנה ומיגל, ג׳ונתן ונטלי, יוליה, איאן ואפילו בוריס וניקולאי ועוד המון דמויות אהובות ויקרות.

דנה לוי אלגרוד, בבקשה בבקשה תכתבי לנו עודדדד
יא טיביה לובלו, בלאט!!!

לסיום כדי להבין שדברים טובים קורים לאנשים טובים, חייבים לקרוא את הסדרה הזו.
אף פעם לא המלצתי על ספר כמו שאני ממליצה על זה.
חובת קריאה!!!
תיהנו, עליזה אלחרר

הספר שחותם את הסדרה וללא ספק הכי יפה. מתחיל בסיפור אהבתם של שרה וראיין שהאמת יותר אהבתי, שרה לוחמנית ויש לה ביצים וראיין למרות שהיא הפלפלית ביניהם מעמיד אותה במקום שצריך. אחרי שמסופר על דרך ההישרדות של שרה וראיין עם חבורתם יש את המפגש המרגש של כל החבורה ללא ספק סדרה מדהימה שתישאר איתי בלב לעוד הרבה זמן, מומלץ! מדובר בסדרת הספרים הכי טובה שקראתי!

חשבתי מלא איך לרשום את החוויה שלי מהסדרה המדהימה של דנה - סדרת התשוקות ועד לרגע זה לא מצאתי את המילים לתאר את ההרגשה.... שום מילה לא תהיה חזקה מספיק לתאר את ההתרגשות, הבכי, השמחה, הפחד, הפרפרים ובעיקר את עוצמת האהבה שיש בסדרה הזאת!!!
דנה רבות דיברו על הסדרה הזאת וכל הזמן אמרתי לעצמי שאני חייבת אותה בבית שלי היום אני מבינה על מה דיברו וממליצה לכל מי שאין לה/לו את הסדרה לרכוש ומהררררר
מלא זמן לא נהניתי והתרגשתי וצחקתי ובכיתי עם הדמויות, תודה

ואוו , במילה אחת ... ואוו !!
הסדרה הזאת פשוט מושלמת, רכבת הרים של רגשות .
התרגשתי , התאהבתי , בכיתי , צחקתי ובסוף הספר הרביעי ( התשוקה להאמין ) הפסקתי לנשום !
חובה לקרוא , פשוט מושלם .
דנה לוי אלגרוד , תודה על חוויה בלתי נשכחת !

מתוודה !!! בעברי לא הייתי קוראת ספרות מקור
השתדלתי לקרוא רק ספרים באנגלית או מתורגמים.
דנה החזירה לי את התשוקה להאמין במחברים ישראליים
ולעניות דעתי סללה את הדרך לסופרים ובמיוחד סופרות
נוספות.
התשוקה להאמין הספר האחרון בסדרת התשוקות
מרתק, מלא תפניות מפתיעות וסוגר מעגל שהכרחי לעלילה.
הרגשתי הכול , מתח, סקרנות, התרגשות, הזדהות צער
כל הרגשות שספר צריך לעורר.
כשמילה יוצאת אל חלל האוויר
יש בכוחה משמעות רבה
אך מיד ניתן להרגיש אם יש כוונה
או כך סתם היא חלפה
וכאשר מילים נרשמות על דף
יש בהן יותר ממילה
יש בהם רגשות ומחשבה.
במילה אחת דנה את אלופה!!!

חלק רביעי של סדרת תשוקות. מודה שאת החלק הרביעי לא רצתי לקנות מכיוון שלא הבנתי לאן אפשר להרים את העלילה שכבר בחלק השלישי נמרחה ואווה הייתה צריכה לקבל סטירה מצלצלת על זה שהיא מרגיזה כל כך.
אבל שפתחתי את הספר פגשתי את שרה והתאהבתי. שרה בת 20 ומתנהגת בהתאם, חצופה, שנונה וטורפת את החיים.
בהלך הספר הרגשתי סוג של מחזור עלילה אבל נראה לי שלשם דנה כיוונה.
כשהספר הגיע לנקודת החצי, שוב חזרנו לאווה והעלילה נתקעה ממש היה לי קשה לסיים את הספר, כאילו די ראבק כמה אפשר לקרוא על מישהי שהיא מהפנטת כל כך שכולם בסביבתה רק רוצים לרצות אותה. וכן לא שכחתי את עניין האובססיה של צבעי עניים מבחינת אווה אין חשיבות לדמות מולה אלה רק צבע העיניים מעניין. והיא כל כך שברירית אבל מצד שני כל כך חזקה. טוב לא בא לך לתקוע לעצמך כדור בראש???
לסיכום העניין חבל שדנה לא סיימה את הסדרה רק עם הצד של שרה. ככה הסדרה הייתה נגמרת בתחושה שמשאירה טעם לעוד,צריך לדעת מתי לסיים בזמן...

אוקי אז מה אפשאר להגיד על ספר וסדרת ספרים שמשאירים לך תמיד טעם של עוד.
אז נתחיל בסופרת שהיא מוכשרת בטירוף, מתחילת הספר הראשון אי אפשר להפסיק להתרגש, לאהוב, לבכות ולהנות.
הספר הרביעי בסדרה מפתיע כי הוא עומד בפני עצמו ונותן מבט נוסף לכל החבורה האהובה שכולנו לפעמים מייחלים להיות חלק ממנה
בקיצור מומלץ ביותר