ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום שבת, 13 בספטמבר, 2008
ע"י חני ברוך
ע"י חני ברוך
בשאלה מי רצח את ג'ורג' עוסק הספר גלנקיל מותחן כבשים שנכתב על ידי לאוני סוואן. ג'ורג' רועה עדר כבשים, נמצא מת באחו בגלנקיל באירלנד כשבגופו נעוץ את. הכבשים מנסים לפתור את תעלומת הרצח, כשבדרך הם צריכים לפענח את הקודים של עדר בני האדם. וכך ברומן המשעשע, שחוכמה ותמימות דרים בו בכפיפה אחת, פוסעים הכבשים בשביל תעלומת רצח הרועה האהוב שלהם, שהקריא להם סיפורים והבטיח לקחתם לאירופה. הספר הוא ראי לעולמנו. איך אנחנו נראים בעיני מתבונן מבחוץ שעולם המושגים שלנו לא מוכר לו. התוצאה כמובן משעשעת, רווית הומור, תמימה, חכמה ומעוררת מחשבה. כדוגמא, ניתן להיווכח עד כמה משתלבים כל המרכיבים האלה ביחד, מאחת האפשרויות לפתרון הרצח שהעלו הכבשים:החשד שהכומר רצח את ג'ורג'. לכומר ארוך האף, קראו הכבשים אלוהים כי כשהובאה טליה אחת על ידי ג'ורג' לכנסיה על מנת לקבל את בירכת הכומר, הוא אמר להם:"ברוכים הבאים אל בית האלוהים". וכשכמה מהכבשים התבוננו בקבורת ג'ורג' בארון, הם סיפרו לעדר המזועזע ש"חלקת אלוהים" זה גן בו זורעים את המתים. מיס מייפל, הכבשה החכמה ביותר בגלנקיל, ואולי בעולם כולו, הסבירה לעדר ש"מוות ונשמה קשורים איכשהו זה לזה. כשאדם מת, הנשמה חייבת לעזוב את הגוף. כי לגוף יש ריח של מוות וחוש הריח הרגיש של הנשמה לא יכול לסבול את זה. ואז הנשמה פגיעה". אלוהים שמפחד על הנשמה שלו רצה להשיג תחליף, את הנשמה של ג'ורג'. "חלקת אלוהים-אתם זוכרים? זה היה רמז. גן הירק שזורעים בו מתים. באת. הכל באת. האף הארוך חפר את החורים באת וכלא את הנשמות. הוא לא רצה רק נשמה אחת. הוא רצה מלאי שלם." ואז מקשה מייזי השייה התמימה "לא יכול להיות שזה הוא, הוא אמר שג'ורג' הוא נשמה אבודה. אם הוא חשב שג'ורג' כבר איבד את הנשמה שלו בלאו הכי, הרי אין שום טעם לקחת אותה ממנו". וכך ממשיכים הכבשים במסע המענג את הקורא, לפתור את תעלומת הרצחו של ג'ורג', האיש שעזב כנראה את העדר, שלא חי מעודו בעדר של אנשים, או שגירשו אותו מהעדר. יתכן שבתור איש בודד, בלי עדר, הוא לא היה מוגן. יתכן אפילו שהמוות שלו הוא עונש על כך שעזב את העדר. וכשתסיימו לקרוא את הספר המקסים הזה ותרימו מחויכים מבטכם לשמים ותראו בהם כמה עננים קטנים צמריריים תדעו שעננים אלה אינם אלא עדר כבשים שנדדו להם יום אחד אל מעבר לצוק, כבשים נבחרים שהמשיכו לרעות בשמים ולא נגזזו מעולם....!
קורא אחד אהב את הביקורת
1 הקוראים שאהבו את הביקורת
