ביקורת ספרותית על בבית הקפה של הנעורים האבודים מאת פטריק מודיאנו
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 18 בספטמבר, 2015
ע"י רונדנית


לפני שנים למדתי בפריז, הייתי לבד , בזמן הפנוי שוטטתי בסמטאות פריז , ישבתי בבתי קפה קטנים והגעתי לסמטאות עתיקות, מודיאנו זוכה פרס נובל לספרות זרק אותי באחת לאותה תקופה של פריז לבתי קפה האפלים לטיפוסים המוזרים הזרוקים משהו , שני סיפורים מכיל הספר , כתיבה מיוחדת ומקסימה , הסיפור הראשון על לוקי המסתורית שמופיע יום אחד בבית קפה מוצלח יותר מהסיפור על דני האווירה אותה אוירה קצת פריזאים קצת מהגרים והרבה שיחות תוך כדי שוטטות , כי מה יש לעשות בפריז אם לא למדוד אותה ברגליים ?? ספר מיוחד , ספר יוצר אווירה פחות עלילה.
8 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Just a girl (לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
כן, אבל גם טראומה ישנה.
רונדנית (לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
מסכימה, פריז של היום היא לא פריז של פעם אבל פרנקופילית שכמותי עדיין אוהבת על אף פגמי הזמן
מורי (לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
למה מתעבת? עודף מוסלמים?
Just a girl (לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
אני מתעבת את פריז של היום (אל תשאלו), אבל פעם, היא הייתה מכשפת. אני בינתיים אשאר לי באיטליה(:
רונדנית (לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
מחשבות , אילו בדיוק מחשבותיי אנחנו חולקים אהבה משותפת ל..פריז.
מורי (לפני 9 שנים ו-11 חודשים)
הסיפור הראשון היה טוב והשני מיותר. פריז היא לגמרי אהובתי.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ