ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שישי, 4 בספטמבר, 2015
ע"י לי יניני
ע"י לי יניני
"שירי" הינו הספר הראשון, מהטרילוגיה הראשונה, של רם אורן בשם "אהבה כואבת". החלק הנוכחי של הטרילוגיה מתרכז בדמות אחת: "שירי". מי זו שירי?
בלומה, זהו שמה הקודם של שירי, בת שש עשרה שמתוארת כנערה יפיפייה, עד כדי כך שגברים לא היססו לשלוח אליה את ידיהם. לבית הספר תמיד הגיעה באיחור, והייתה מוקד התעניינות למבטי הנערים.
שירי נולדה בשנות השלושים של המאה הקודמת ברומניה, ובתם הבכורה של מרסל ורחל קושמרו. האב-מרסל, לא אהב את עבודתו במנסרת העצים, אך לא הייתה בידו כל ברירה אחרת. באותה עת, הקהילה היהודית ברומניה נרדפה, והתמודדה עם מצב כלכלי קשה, בניגוד למקורבי המלך, ובעלי המשרות הבכירות, שלהם דווקא החיים האירו פנים.
הזוג קושמרו ושתי בנותיו (בלומה ושושנה), התגוררו בשכון פועלים דחוס, ובתנאי מחייה לא אנושיים. ברשות כל משפחה הייתה דירת חדר, ושניים או שלושה מבני המשפחה ישנו במיטה אחת. לשם הפרנסה הגברים עבדו בשתי משרות, והנשים נהגו לפרוס שטיחים ליד מפתן דירתן, בכדי למכור כלי בית ישנים.
באותן שנים, המילה "הגירה" הייתה מילת קסם ליהודי רומניה. חודשים רבים המשפחות היהודיות, המתינו לאישורי כניסה לארץ. כשההזדמנות צנחה על משפחת קושמרו, היא הפליגה לנמל יפו, לאחר שמכרה את כל מטלטליה, והתנחלה בדירה שכורה ופצפונת בדרום ת"א.
כמו לכל המשפחות גם משפחת קושמרו נתקלו בקשיי קליטה של פרנסה ושפה. בלומה בניגוד לאחותה שושנה, לא התגברה על מעצורי הקליטה הללו. יופייה המיוחד של בלומה, וככל שהיה, לא עמד לצידה בלימודיה, ושילובה בחיי החברה עם בני גילה לא צלח. בתום לימודיה, וכאחת שלא היה ברשותה מקצוע, אפשרויות התעסוקה שעמדו בפניה היו מצומצמות. אט אט חלחלה לתודעתה ניצנים שעליה לעשות מהפכה בחייה: בלומה החליפה את שמה מבלומה לשירי, ושרצה בחוף הים, כדי להסיר ממנה את חיוורון עורה. על מנת, למשוך תשומת לב, היא רכשה והתעטפה בבגדים חדשים ותכשיטים מיוחדים, וכך החלה למשוך לעברה מחזרים כמגנט. תוך כדי "תנועה":, היא השכילה להבין, שיש ברשותה יכולת טבעית, לסחרר את ראשי הגברים ולקבל שלמונים עבור כך. אט אט שירי החלה להתגלגל בנתיבי החיים: מזבנית בחנות נעלים, לבית ספר לריקודים של סמי, ולאחר מכן כרקדנית עירום, אצל ג'ק סמואל-תושב טבריה, ומארגן אירועי בידור במועדון "ספלנדיד".
מחמת עבודתה החדשה במועדון, וכדי למשוך "תשומת לב", שירי אולצה על ידי מעסיקה, לשנות את שמה לשם בעל צליל פריזאי-איזבל. בקסמה המולד היא הפכה את המועדון למכרה זהב, כשבכל יום, הר השטרות בחשבונה הזדקף במספר ס"מ.
מועדון "ספלנדיד" בטבריה, סיפק באותה עת, תחנת בילוי לחיילים והמפקדים הבריטים, ואף לחלקים מהשמנא והסלתא של האוכלוסייה. כל באי המועדון, אהבו את שירי היפיפייה וביניהם: לוטננט תומאס ג'ורדן, שנשבה בקסמה, ושירת כמפקד יחידות הסיור, של הצבא הבריטי בצפון הארץ, יעקב גוטליב- מנהל הרובע היהודי וראש פרויקט התכנון של השכונות היהודיות על הר כנען ועוד.
לשירי-הדמות הראשית בעלילה, הצטרפו דמויות נוספות:
*מחמוד אל באדר בן ה-19, בנם של ד"ר עבד אל באדר ופאטימה.
*מוסטפה עלאמי-צאצא למשפחת ערבים מיוחדת ומפקד תנועת ההתנגדות הערבית. מוסטפה היה איש מקובל ואייל הון ידוע, בעל תושייה וקשרים טובים מאוד עם השלטון המנדטורי. לו ולפארידה-אשתו נולדה בת בשם באשירה.
*יוסי אברך ורינה-ביתו של יעקב גוטליב.
*דני (אכרם)-ילד יהודי שניצל מהתקפת מחבלים ואומץ על-ידי ד"ר עבד אל באדר ופאטימה.
*נסיך סעודי המבקש לשאת לאישה את באשירה- נערה בת 14.
* איתן גפני-המפקד הצפוני של ארגון ההגנה, ועוד.
הספר מחולק לארבעה פרקים: א. עירום, ב. מארב, ג. אהבה, ד. שבוי, כאשר כל פרק מתחלק לתתי פרקים קצרים, שנותנים תחושת קצב מהיר.
החלק הנוכחי של הטרילוגיה, מתחיל בשנות השלושים של המאה הקודמת, ומסתיים בשנת הכרזת המדינה, כשרם אורן שותל בקוראיו קושיות כמו: האם שירי ואיתן מפקד ההגנה החתיך יפגשו? מה קרה לדני היהודי, שאומץ על ידי המשפחה הערבית? האם באשירה בתו של מוסטפה, תינשא לנסיך הסעודי? ועוד...
שאלתי את עצמי לא פעם מה יש ברם אורן, שמצליח בכל פעם לרתק מחדש את הקורא לספריו. לדעתי, התשובה טמונה בתדרים של סגנון כתיבתו, ושילוב של עובדות היסטוריות.
בספר "שירי" ככל שהוא מרתק, יש בו לא מעט חסרונות וחורים. לדוגמא: תוך כדי קריאה שאלתי את עצמי, איך זה יכול להיות, שמשפחת גוטליב לא חיפשה את הגופה החמישית, אחרי שמכונית המשפחה, על כל נוסעיה עלתה באש? כיצד שירי העבירה מסרים למגזר הערבי? איך הוריה של שירי, לא חששו לגורלה אחרי שעזבה את ביתם? שאלות רבות ואחרות, נשאלו על ידי, ומחשש לספוילר לא ארחיב בנושא.
בנוסף לסיפור האהבה, והעלויות שהיא גבתה, רם אורן לוקח את הקורא למסע ברחבי הארץ, על רקע הפרעות ותקופה היסטורית, של טרום מועד הכרזת המדינה. הקורא מטייל יחד עם הדמויות ב: ת"א-יפו, עכו, צפת, ירושלים, טבריה וקיבוץ אפיקים כשמגולם בתוכם גם צביונם.
לדעתי, חלק ניכר מהדמויות לוקה בחסר ובאי דיוקים בפרטים הקטנים, כגון: זמנים. מאידך, ניראה קצת יותר מידי יצירתי, ולא אמין לחשוב שילד שגדל במשפחה ערבית, על ברכי חשיבתם בעניין השטחים הכבושים, פתאום, תוך תקופה קצרה, הקיבוץ מצליח להפוך אותו לציוני.
לתשומת ליבכם, למרות החסרונות שמניתי, רם אורן מכבד ומעצים בספריו את הנשים, ראו מקרה "שירי", ועל כך, שאפו. לא רק שירי יש בסיפור הזה... יש את רינה, שושנה, פאטימה ועוד.
שפת הספר פשוטה וקולחת, ומאידך, פתאום ומשום מקום, תופענה מילים גבוהות כמו עופאי העצים (עמוד 100), חשרת העננים (עמוד 232) ועוד.
לא לחינם ספריו של רם אורן הם רבי מכר, ולו רק מחמת כך שיש בכתיבתו קסם וידע ביצירת טמפו, אלא גם נעיצה נכונה של מתח בעורקי קהל קוראיו.
אישית אני לא אוהבת טרילוגיות שלא משווקות יחדיו. הספר הנוכחי פורסם ב-2014 , והספר הבא אחריו בשם "דני" שווק בתחילת 2015. כאדם שקורא בממוצע בין 5 ל-6 ספרים בחודש, המרחק בין החלקים לא נוחים לי. במקרה הנוכחי, כל הטרילוגיה נחתה אצלי, וכך נמנעה ממני תקופת ההמתנה של בין לבין.
החלק הנוכחי של הטרילוגיה, מזכיר לי סצנה של אופן הכנת בצק עלים, שכידוע דורש יחסיי שומן מדויקים, ומעת לעת גם לישה...
בחלק הנוכחי של הטרילוגיה רם אורן הכין לנו את בצק העלים, עכשיו, מסקרן לדעת איזה מרקם יהיה לעלים, ואיזה מילוי יוטמן ביניהם.
לסיכום, זהו ספור אהבה על רקע היסטורי, עם פיתולים צפויים, מזכיר מעט טלנובלה, ולעיתים, גם את סינדרלה. עלילה קלילה שתתאים לקריאה בטיסה לחו"ל, בתקופות של "הרעלת קריאה", ו/או במשך צום יום הכיפורים שמועדו קרב.
קריאה נעימה... ההמשך בקרוב, לי יניני
4 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
נפל עלי והתאים לי , במיוחד אחרי שקראתי את הספר השטן בירושלים, שהוא ספר קשה לעיכול
|
|
|
לי יניני
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
נפל עלי והתאים לי , במיוחד אחרי שקראתי את הספר השטן בירושלים, שהוא ספר קשה לעיכול
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
גם בטיסה וגם בחו''ל, כמו בארץ, אני תמיד מעדיף חומר קריאה משובח, מכסימום פחות כבד.
|
4 הקוראים שאהבו את הביקורת
