ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 29 באוגוסט, 2015
ע"י גוטי
ע"י גוטי
דפוק וזרוק בפריז ובלונדון זוהי סקירה עיתונאית על מצבם העגום של עניי העולם בכלל ועניי פריז ולונדון בפרט. בפריז מסקר ג'ורג' אורוול את עובדי השכר הזעום של עולם המסעדנות על כל רבדיו וגווניו. ממרום מעמדו של השף ועד למקומו הנחות של שוטף הכלים. אנשים אומללים שמדי יום מחשבים את מעותיהם הדלים על מנת למצוא מעט מזון ומקום לינה וזה במקרה הטוב, כי ברוב המקרים גם לא ניתן למצוא עבודה וכו...
גם בלונדון סוקר אורוול את עולם הנוודים אלה שעוברים מבית תמחוי אחד למשנהו. ובכל מקום כזה יש כמובן את שלל חוקיו והנורמות שעל פיהן יש לנהוג. ברוב המקרים אדם מקבל מעט לחם ומקום לינה מעופש ובתמורה עליו לשנן איזו תפילה או חלק ממיסה זו או אחרת. הוא מתאר עולם חסר רחמים וחסר חמלה אנושית כלפי אותם עניים מסכנים וכמובן חסרי עתיד ותכלית לחייהם. ברוב המקרים זהו עולם של שכרות וטבק ובריחה מן המציאות.
זהו ספר חשוב ומעניין אף שלעיתים מאוד מגמתי והתיאורים מעט מוגזמים בכוונת מכוון.
אני לא כל כך הבנתי כיצד סופר חשוב כמו אורוול שפורס את משנתו החברתית הביקורתית וחשובים בעיניו עוולות כנגד חלשים והוא מתאר עולם לא שוויוני וחסר צדק בעליל, כיצד אדם כזה פורס באותה נשימה אג'נדה אנטישמית גזענית מזעזעת כלפי יהודים. הוא מתאר את היהודי במקרה הטוב כמכוער (אף עקום וגבנוני וגוף מנובן) , נצלן וגנב ובמקרה הגרוע יותר ככזה שמוכר את הבת שלו לזנות תמורת פרוטות.
הספר יצא לאור בשנת 1933 תקופה לא כל כך נאורה באירופה בכלל ובאנגליה בפרט.
בתחילת שנות השמונים גרתי בלונדון. יום אחד נכנסתי לחנות שמוכרת כל מני חפצים מיד שנייה (האנגלים מתים על מציאות יד שנייה). בחנות צדה עיני ספר ילדים והתחלתי לדפדף בו. זה היה ספר משנת 1935 שמכוון לפעוטות ותיאר אנשים מכל מני עמים, כיצד נראים ומה הם אוהבים. כך ראיתי שהאנגלי לובש כובע צילינדר והולך עם מקל ואוהב מאוד דג וצ'יפס, ההולנדי הולך בכפכפי עץ ואוהב לנסוע באופניו על פני גשרים.... והספרון הקטן היה מלווה בציורים מרהיבים של אותם אנשים ואז.... הגעתי ל..יהודי, וכך היה כתוב: "היהודי הולך עם מעיל ארוך שחור ועם פאות ארוכות והוא אוהב שמושכים לו בזקן ומכים אותו במקל" הבטתי ולא האמנתי למראה עיני וכמובן שהתרגזתי כל כך שעזבתי את החנות מייד. לצערי לא קניתי את הספר אז, כי לא חשבתי עד כמה הוא מגלם בתוכו את השנאה והגזענות הבריטית באותה עת, גזענות שקל מאוד ממנה להבין את רוח התקופה הנוראה. אורוול החזיר אותי לרגע לאותה חנות וחבל.
ובכל זאת אמליץ על הספר לכל מי שבעיות עניי העולם מעניינות אותו ולכל הסוציאליסטים באשר הם.
7 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אהוד בן פורת
(לפני 9 שנים ו-8 חודשים)
תגיד מחשבות, אתה רציני
מה נהיית רפי גינת שמזהיר אותנו מקוליפורמים? חחחח ... הספר הזה הוא בסדר גמור, אני אישית נהנתי לקרוא אותו, אפילו יותר מ-1984 (הספר שאיתו כידוע אורוול זכה להכרה יותר). הספר הזה רחוק מלהיות קשקוש. זה שאתה אולי לא התחברת אליו זה כבר משהו אחר אבל מפה ועד לכתוב שאסור לקרוא את הספר הזה? הספר הזה משעשע למדי ומי שקוטל יצירה כזאת או אחרת עליו חובת ההוכחה אז תן לפחות נימוק אחד למה?! ודי תחזור להיות רציני כמו שאתה תמיד. אני כמובן לוקח בחשבון שהאמירה הזאת שלך נאמרה לפני חצי שנה אז אולי מאז ועד היום שינית את דעתך. אשמח לקרוא את תגובתך.
|
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
גוטי - אני מניח שאורוול - הביט על העולם במשקפי האידיאולוגיה הקומניסטית -שבשמה הוא יצא להלחם בספרד, מלחמה שגרמה
לאורוול לשנות את דעתו.
|
|
|
מורי
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
ספר נוראי על באמת. קרן מור היתה אומרת: אוי, אוי, אוי. פשוט קשקוש מוחלט של ספר שאסור לקרוא.
|
7 הקוראים שאהבו את הביקורת
