ביקורת ספרותית על גאווה ודעה קדומה - תרגום ואחרית דבר: עירית לינור מאת ג'יין אוסטן
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 7 ביולי, 2015
ע"י חיפושית


משום מה, סופרים בימינו, במיוחד הצעירים שבהם- חושבים שלכתוב ספר טוב, מעניין, ורומנטי דורש שיהיה מגע גופני בין שני האנשים המדוברים. מתח מיני מה שנקרא. הם סוברים שהזוג הצעיר, היפה והמושך יהיה חייב להתנשק, ובלהט גדול. הרי רק ככה הם מאוהבים מעל לראש.

הסיפור הזה בין אליזבת' למר דארסי מוכיח לי אחרת כל פעם מחדש.

אליזבת' לא התאהבה בדארסי, אלא רק לקראת הסוף, וכל זה בניגוד לספרים אחרים בהם חשים מיידית ששני הצעירים "נדלקו" אחד על השני. אמנם דארסי התלהב מיופייה, אבל זה קורה לכל אחד מאיתנו.. (שלא נשוי כמובן)

הספר עובד לסרטים, סדרות, ובנוסף לכך- גם הרבה מהדמויות ה"גבריות" בסרטים מבוססות על דארסי.
לספר יש מעריצים רבים, ואיפה ראיתם זאת אצל ספר שלא בוחל במגע?
5 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
viper (לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
את פשוט צודקת.
לא רק הסופרים כיום חושבים שמגע גופני זה מצרך חובה, אלא גם כל תעשיית הטלוויזיה והקולנוע. לפעמים אני פשוט לא יכולה שלא לדמיין את עצמי בזמנים קדומים יותר, איכשהו הכל נראה קל יותר...





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ