ביקורת ספרותית על העתיד של המוח - המסע המדעי להבנה, להעצמה ולשדרוג של המוח מאת מיצ'יו קאקו
ספר לא משהו

---

המוח הוא איבר שמכיל , בין השאר, רגשות.
בקריאת הספר הזה בלי שום אלקטרודה שהוחדרה לי לגולגולת, או, סם שמערפל קטע קטן בהיפוקמפוס,עברתי מטווח עצום של רגשות. החל מהתפעלות וכלה בכעס ותחושה כי הולכתי שולל, אני פוחד להגיד על ידי שרלטן מדעי , שכמו אלישע בן אבויה שנכנס לפרדס, ולא השכיל להבין את מיגבלותיו.
במקרה האחרון הוא הפך ל"אחר", במקרה של ספר זה הוא מנסה להפוך אותנו לתמימים של הגדה של פסח, שנצעק "יו" על כל שטות שהוא כותב, נתחיל לפחוד מהעתיד, ונרעד מכל חוקר מוח או פסיכיאטר מצוי.
במה המדובר?
המחבר, מנסה להציג לנו מחקרים אחדים בתחום חקר המוח.ותוך כדי כך לנבא מה האדם יוכל לעשות למוחו , או לזוועתי, למוחות של אחרים.
כמו כל קוסם טוב הוא מתחיל בדברים המוכרים, כמו מבנה המוח , האבולוציה שלו תהליך התפתחות המוח אצל ילדים שאך זה נולדו,ועוד.
בדרך זאת הוא רכש את אמוני.
בשלב השני הוא מציג נושאים בתחום חקר המוח כמו כלים ומכשירים לחקר המוח , החל מ MRI וכלה במכשירים המעוררים את המוח באמצעות תאורה (אופטוגנטיים). פרק מסובך ומורכב.
היות והספר מיועד להיות פופולרי, הוא "משטיח" את הסיבוכיות של המכשירים, ובזה הוא מראה כאילו הם מכשירי מדידה מוחלטים. במידה והוא מציג סיבוכיות , היא מובאת בצורה שלקורא ההדיוט היא "ג'יבריש" מוחלט, לקורא המבין היא שעוסק בתחום היא טריוויאלית.
החלק השלישי הוא דיון בנושאים מוכרים לכל כמו: זיכרון, חלומות, אינטליגנציה ועוד.
עד כאן הגענו לאמצעיתו של הספר. שבהחלט ניתן לקריאה והבנה ( למעט החלק של כלי המחקר).
מכאן מתחילה ההתפרעות של המחבר.
הסופר מביא מחקרים בתחומים שונים:וכולם קשורים לנושא " האם אנחנו יכולים לשלוט במוח או לשנות את דפוסי עבודתו?".
מין חששות בנוסח הסרט המפורסם " האיש ממנצ'וריה".
הבעיה בקטע זה , היא שהכותב שבכריכה האחורית כתוב שהוא מדען ופיזיקאי , מביא לעיתים קרובות, בדלים של מחקר, או מחקרים שרק התחילו, כמו השערות בסיס לפני התחלת מחקר, ובונה עליהם מגדלים.
מילא אם עושה זאת עיתונאי, " מותר לו" כי עיתונאי אינו אמור לחשוב אלא לקריין את מה שמוסרים לו, אבל, מה עושה כאן פיזיקאי בכיר בתחום "תורת המיתרים"?
האם אין הוא יודע כיצד מחקר נבנה? אלו קשיים מיגבלות ושינויים, עוברת תזה בסיסית?
האם אין הוא מכיר ומבין את הקשיים וכמות הכישלונות במעבר מעכברים, או תולעים לחיים יותר מפותחים ובמיוחד אנשים, כמו הכישלונות בחקר התולעים עצמם?
ולבסוף הפרק האחרון שהוא שיא הפיקציה: " הרובוט החכם, האנושי, האדם המהונדס וכו וכ".
על זה נאמר בערבית עתיקה : "נו שוין".
המלצתי: לאלו שיכולים לשים יד על הספר, מומלץ לקרוא את החצי הראשון. כל השאר חבל"ז. והפעם תרגום: חבל על הזמן.

» ביקורות נוספות של אורי רעננה
» ביקורות נוספות על העתיד של המוח - המסע המדעי להבנה, להעצמה ולשדרוג של המוח