ביקורת ספרותית על גנבת הספרים מאת מרקוס זוסאק
ספר מעולה

---

גנבת הספרים מאת מרקוס זוסאק

נהניתי לקרוא את ספרו של זוסאק "גנבת הספרים", פרט להסתייגות הרשומה מטה.

ההומור בצבץ ועלה כמעט בכל סיטואציה, אך לעיתים, ניתן להגדירו כהומור שחור. החדשנות המיוחדת בה הסופר כותב הערות, לעיתים בהומור, אשר לדעתו, חשוב להדגישן באותיות בולטות, באמצע השורה בתוספת איורים מרככים. אהבתי את הייחודיות של הסופר בה המספר הוא מלאך המוות, המתייחס לקורא ופונה אליו במהלך הכתיבה, כשותף להתלבטויותיו או בתיאורי העומס ב"עבודתו". זה לא אומר, שלא מקבלים צמרמורת מעת לעת רק לחשוב שמעליך עומד השטן ואוסף את נשמות היהודים המיתמרות מהמשרפות של מחנות ההשמדה. הסופר משתמש בשפה רהוטה המותאמת לגיבורי הסיפור, בעיקר הילדים, הכוללת קללות בגרמנית אשר אפשר לשמוע אותן בכל הזדמנות ובכל בית בשפה המדוברת. אי אפשר לפסוח על הדימויים הקצרצרים והנפלאים בהם משתמש הסופר כדי לתאר דמות או מצב, כמו: "שיניו היו כמו קהל צופים של כדורגל."

התרחשות העלילה היא בצל מלחמת העולם השנייה, הנאציזם, הסגידה להיטלר, נוער היטלר, העוני, הרעב, גניבות אוכל על ידי כנופיות ילדים, כאשר הסופר מביא אותם מנקודת ראות של הגרמנים, מתוך שכונות מגוריהם, שחלקם נחשבות לשכונות עניות. הגרמנים "מרגישים" את המלחמה. הפרנסה אבדה, לכן אין אוכל, הרעב כבד, וזה הסבל שלהם. הם מכירים רק את הפצצות המטוסים מעל, את האזעקות הקוראות להם להיכנס למקלט לבל ייפגעו, לשמור על עצמם. הם אינם יודעים על מחנות ההשמדה, על המשרפות שנשמרו בסוד, אך לעיתים זכו כמה מהם לראות את תפארתו של מחנה עבודה כמו דכאו. המספר שלנו, מלאך המוות, אמנם טוען שיש מקום לרחם על הגרמנים הנמצאים במרתפים בזמן האזעקה, אך הוא גם יודע שלהם יש סיכוי. המרתף אינו מקלחת, הם לא נשלחו למקלחות ועומס העבודה שלו הוא היכן שהמקלחות וארובות העשן.

בין צוררי היהודים תמיד יימצא גרמני הנשאר לו מעט רגש ליהודי. ואכן, נמצא אחד כזה המסתיר צעיר יהודי במקלט ביתו האפל. המקלט האמיתי שהיה בו גם פחד אמיתי. בהחלטתו זו הוא מסכן את חייו וחיי משפחתו – אשתו ובתו המאומצת – גנבת הספרים. חלילה וחס לבל יוודע לאחד השכנים או ייפלט בטעות מגנבת הספרים לאחד מחבריה. והיא, גנבת הספרים, נערה כבת שלוש עשרה, מקריאה לו פרקים שלמים מאותם ספרים שגנבה. זו תרומתה הנוספת על המתנות הזעירות שהעניקה לו כדי שיבריא. היא רוצה אותו בריא. היא רוצה אותו חי.

ניתן לומר, כי במהלך הקריאה התרגלתי לכל הייחודיות שהסופר העניק לספרו והם נראו לי כמובן מאליו. התרגלתי להומור, להערות באותיות הבולטות באמצע השורה ולדימויים הנפלאים. אך בנוסף לכל אלה, היו לדעתי, קטעים, ואפילו דפים, שציפיתי להתרחשויות שתעלינה את רף המתח והעניין. היו קטעים, שבהם קיוויתי לפעילות יותר דינאמית וקצבית בין הדמויות, ואפילו קטעים, שנראו לי כמיותרים. עם כל זאת, כנראה שהקטעים החזקים גברו על החלשים ואלה שהיו מיותרים. למרות החסר, זו לא תהיה הסיבה שתאפשר לי לציין שלא אהבתי את הספר "גנבת הספרים". אהבתי.

מרקוס זוסאק (1975), מתגורר בסידני שבאוסטרליה. יצירותיו התפרסמו בארה"ב, בריטניה וברחבי אירופה. מפרי עטו של הסופר יצאו לאור שישה ספרים. הטובים מביניהם "השליח" שנכתב שש שנים קודם ל"גנבת הספרים". שניהם נכתבו כספרי ילדים ונוער וזכו להצלחה כבירה.

» ביקורות נוספות של פני
» ביקורות נוספות על גנבת הספרים