ביקורת ספרותית על ההוביט - או לשם ובחזרה מאת ג'ון רונלד רעואל (ג'.ר.ר) טולקין
ספר טוב

---

מה אגיד ומה אומר על גולת הכותרת של עולם הפנטזיה, חוץ מבראבו.

אני לא איש של פנטזיה. הדרקונים, הלחשים והקדרות אף פעם לא עשו לי את זה כמו המורכבות והחדשנות שמביא המדע הבדיוני. אבל במקרה של ההוביט אוכל להניח את הטעם האישי שלי בצד ולהלל מפה ועד קיסריה, כי זה פשוט ספר נפלא.

נתחיל עם פרטים טכנים: ההוביט הוא ספר קצר ולעניין, כמו שכל ספר טוב צריך להיות. כי כל רעיון אפשר למרוח על גבי מאות עמודים, חכמה היא למרוח אותו גבי מאתיים בלבד. טולקין לא מושך אותנו ולא נותן אפילו אפשרות לפהק, כי את הספר מסיימים לפני שמספיקים לומר גלידה...

כפי שנאמר בעטיפה האחורית, התרגום מושחז ומלוטש. למען האמת, זה אנדרסטייטמנט (כואב לי להשתמש במילה לועזית, במיוחד עכשיו, אבל מה לעשות...). אם לא היה כתוב, לא רק שלא הייתי מעלה על דעתי שזהו תרגום, הייתי אומר שהספר נכתב בעברית יפה וקולחת...

ועכשיו נגיע לעיקר. לא היה לכם יום שבו התחפשתם לבילבו בגינס? יום שבו התעוררתם מאוחר לפת שחרית, לאחר מכן דידתם באיטיות רבה ככל שניתן להעלות על הדעת אל רביצה מול הספה והאח מלוות בקריאת ספר (המקבילה שלי, לפחות, להעלאת טבעות עשן מהמקטרת)? האם אף פעם לא התנהגתם כפי שהתנהג גנדלף כשהתארח אצל ביורן (גסות רוח עטופה בנימוס שחינניותו גובלת בגאונות)?

התשובות הן כן וכן. אפילו לדמות שולית כמו גולום יש חיים משלה - ובו זמנית ניתן לרחם עליו ולהזדהות עמו. הצירופים, ההתפתחויות, הרעיונות, כל אלה הופכים את ההוביט לספר, שמבחינתי, לא נופל מהרבה ספרי מדע בדיוני קלאסים (אולי קצת הגזמתי). 4 כוכבים, אבל אם הייתי אדם אחר, ללא ספק היו מנצנצים להם חמישה...

» ביקורות נוספות של N
» ביקורות נוספות על ההוביט - או לשם ובחזרה