ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שבת, 13 בדצמבר, 2014
ע"י Schuster
ע"י Schuster
אני אוהב ספרות צרפתית. אני אוהב את פריז ורחובותיה, את השמות והריחות את מזג האוויר והשפה, יש בה קסם מסוים שמושך אותי אליה בחשק רב.
את עלובי החיים קראתי במהדורת 2011 הזו של כתר, בהיותי בן 15, בהתלהבות גדולה מאד. ונדמה לי כרגע, במבט לאחור, שהיה זה הגיל בו יכולתי להפיק את המירב והמיטב מהיצירה הזו של הוגו. וכך היה. דמותו המסכנה והאומללה, האמיצה, העקשנית וגדולת הנפש והחמלה של ז'אן ולז'ן נצרבה בי, זיכרונה נמצא בתוכי עמוק ועודנו שם. יחסיו ההפכפכים עם הכלא, רשויות האכיפה הצרפתיות, נטולות ההיגיון והאנושיות, חוסר החמלה ברחובות וחמלתו הגדולה של ההגמון, קוזט הקטנה והאומללה הגדלה והמתפתחת לאורך הספר, הבריגדות, ההמון הזועם, את פריז של הוגו כולה אני זוכר. זו באמת מעשייה גדולה ומסעירה. היא מביאה עימה אהבה וחמלה ורחמים, ועליבות ואדיבות, ועושר ועוני, ואומץ וגדלות נפש, הקורא ימצא בספר הזה שלל דמויות גדולות מהחיים.
ויחד עם זאת, ומבלי שזה יוריד מגדולת הספר והסופר, אני מרשה לעצמי להניח שלו הייתי פותח וקורא בספר היום תחושותיי היו שונות. התלהבותי הייתה נמוכה יותר ומידת השפעתו עליי הייתה נמוכה בהרבה, אינני בטוח שהדמויות הנהדרות האלו היו נצרבות בי, ואינני בטוח שהן היו עושות עליי רושם כזה מלכתחילה. זהו במידה רבה ספר לבני הנעורים, או לכל הפחות בעיקר לבני הנעורים, על כל פנים לתפישתי ולתחושתי.
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Schuster
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
ייתכן, צילה;
אבל נדמה לי שרוב הקסם שאותו תיארת, לפחות בחוויה הפרטית שלי עם הספר, הגיע מהדמויות, אלו העלובות ואלו גדולות הנפש. ייתכן שקריאה בגיל מבוגר יותר עשויה להעמיד את האלמנטים האלו בסכנה. זו השערה.
|
|
|
צילה
(לפני 10 שנים ו-8 חודשים)
הספר הזה קסום, גם אם היום תקרא אותו, קראתי אותו לפני מספר חודשים.
ויקטור הוגו מתאר את המלחמה כאילו הוא נמצא שם. חוש ההומור שלו נהדר.
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
