ביקורת ספרותית על מנעול ומפתח - מהעולם האמיתי # מאת שרה דסן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 30 באוקטובר, 2014
ע"י Drunk Reader


אוקיי, נתחיל בכך שיש כאן מישהי, אנג'ל. שרשמה את מה שהולך כאן. כשאתה קורה את הספר אתה חושב על הרבה דברים, אבל כשאתה מתיישב לכתוב את זה, אין לך מילים.
~ספוילרים וקיטורים~
ממש, אבל ממש אהבתי את הדמויות שהיא עשתה. אהבתי את המהומות של הארייט, ואת היציאות של ג'יימי על החגים. אני בחיים לא אשכח את החליפה שרוסקו לעס~
שרה כתבה את הספר ממש טוב, הוא ממש היה לטעמי. אלכוהול. גראס. כאב. כאב פיזי. ציניות. רומן. אסהוליות. בן אדם אופטימי להחריד שממש חמוד.
את נייט היא הוציאה טוב, למרות שהדרכים שעשה, ז"א, רובי ראתה לו את החבולות והוא מנשק אותה כדי להסיח את דעתה. והיה לי חבל שנגמר ככה.
בכללי הייתי עצובה שהתנתק להם הקשר ככה. ומלכתחילה שנאתי את אבא שלו. היה נחמד כזה..רואים שהוא אידיוט שמשחק את עצמו...
בכללי, די התחברתי לרובי. לא שיש לי עבר נוראי, אבל די אהבתי את הנחישות שלה בהתחלה. שהיא רוצה לעשות הכל לבד. אבל אני מניחה שאהבתי אותה ככה כי אז נייט היה כמו קרצייה וזה שעשע אותי..
אני לא אוכל לעולם לשכוח את זה- "כל זה בשבילי, לא היית צריכה" [...] "אחרת קורה תוציא לך את המעיים מהמקום, עם הכף שלה, אני מניחה"
כל כך הרבה גאונות... אני ממש רוצה לקרוא עוד ספרים שלה. הציניות, האופטימיות החמודה [של ג'יימי ברור], הצקות, עצבים, שתייה, ועוד מלא דברים.
אבל אני לא מסוגלת להפטר מג'יימי! גאד! קורה זכתה כאן בענק! איפה מוצאים יצור עם רעיונות כאלו?
כולם כולל הכלב בגדים תואמים, ללכת כמו סנטה קלאוס ברחוב. מאיפה היא השיגה השראה כזו?
אני מסוג האנשים, שאוהב לקרוא את הסוף של הספר. ועם כבר באווירת הספר, כנראה רואים עלי שאני מסוג האנשים שחושבת מראש, רוצה לדעת איך הכל יגמר מאשר לעבור את זה...
וגם חשבתי שהיא לא תצליח להתנצל בפניו, מה שהעציב אותי וכמעט גרם לי לבכות... עם זאת, די שמחתי שככה זה נגמר. הוא במקום שהוא שמח בו, היא גם, והיא מאושרת איפה שהיא נמצאת.
נחמד לדעת שקיים כזה 'האור שבקצה המנהרה' וזה לא האור של המוות...
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אני זוכרת שרציתי לקרוא את הספר הזה ממש מזמן. אבל ראיתי שאין לי סיכוי לקנות אותו אז וויתרתי ועברתי הלאה. אבל רציתי ספר, הייתי ממש נואשת לשני ספרים. ואז מצאתי אותו. בסטימצקי, ספרים שפגומים או משהו בסגנון. זכרתי את העלילה של התקציר בעל פה. אבל לא רציתי אותו. שכנעתי את עצמי שהוא לא טוב. אבל בגלל שחשבתי אולי אנסה אותו, לבסוף לקחתי אותו, מחוסר ברירה.
אבל אני שמחה שלא וויתרתי עליו לגמרי. אחרת הייתי מפספסת דבר נפלא שחבוי מאחורי מנעול, כשהמפתח על צווארי...
4 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



4 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ