ביקורת ספרותית על 1Q84 - ספר ראשון ושני מאת הרוקי מורקמי
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 4 באוגוסט, 2014
ע"י Our Hands Will Get Wrinkled


הספר המאוד לא קצר הזה יצר אצלי הרגשה לא כלכך מוגדרת.
היו בו דברים שמאוד אהבתי וגם דברים שמאוד לא אהבתי. ומסיבה לא נראית לעין, יש בי חשק לנסות לקרוא ספרים אחרים של אותו סופר.

~הריני להודיעכם על ספויילרים קרובים, לטובת כל מי שלא מעוניין להיתקל בהם~

הספר הזה מסתובב סביב ציר בדיוני אף על פי שהדמויות הן נורא מציאותיות.
אני ממש לא חובבת סיפורים בדיוניים למיניהם אבל יש דברים שאני כן מוכנה לסבול.
למשל, אין לי בעיה לקבל את זה שמנהיג של איזה כת יכול לקרוא מחשבות או להרים באוויר שעון כבד לגובה של 5 ס"מ באמצעות כוח המחשבה בלבד. אבל כשמתחילים לספר לי על יצורים קטנים בדמות בני אדם, שבאופן ממש לא יצירתי גם נקראים "ליטל פיפל", ואומרים לי שהם מושכים חוטים מהאוויר וטווים איזושהי "פקעת" שממנה, למרבה הפלא, גם יוצא שכפול של בנאדם - הסבלנות שלי נמתחת כמעט עד הסוף. והיא נגמרת במקום שבו היצורים המומצאים האלה הם גם הבסיס לכל הספר.
ידעתי שזה ספר בדיוני גם לפני שהתחלתי לקרוא בו. אבל משום מה, נתתי לו צ'אנס.

דבר שדיי הפריע לי בספר, הוא העובדה שניתן בו הרבה מקום לסיפוק תאוות גופניות שכל קשר ביניהן לבין אהבה או רגש הוא מקרי בהחלט. פשוט תאווה לשמה, חפה מכל קשר רגשי עמוק. בזבוז של דפים...

לסופר יש קטע מוזר להתמקד יתר על המידה בתיאורים של אוכל. וזה היה נראה לי קצת כמו ניסיון עלוב לעיבוי הספר. מצאתי את עצמי, יותר מפעם אחת, קוראת בחוסר סבלנות תיאורים שמבחינתי היו ראויים להשמטה, חסרי כל ערך ולא תורמים בשום צורה לעלילה של הספר.

העלילה עצמה היא יפה ואין ספק שלסופר הזה יש דמיון פורה. היא גם נורא עמוסה בפרטים ובמקרים מכל מיני סוגים, אבל עדיין לא מבלבלת את השכל ונוחה למעקב - דבר שמצאתי כמעורר הערצה אצל הסופר הזה.
הסיפור עצמו הוא מרגש במידה מסויימת והדמויות האומללות מעוררות הזדהות לא קטנה אצל הקוראים. ונקודה נוספת לזכותו של הסופר תהיה העובדה שהוא גרם לי לאהוב את הדמויות למרות ששנאתי אותן בכל מיני דרכים. מי שקרא - יוכל להבין.
זה ספר שלא מתחשק לעזוב אותו כבר מהדפים הראשונים, מה שבהחלט ראוי להעריך.
יתרון נוסף של הספר הוא הנקודות הלא צפויות בעלילה. אם הייתי פוגשת את הסופר הייתי אומרת לו "שאפו!", כי למרות כל הביקורת שלי על הספר אני עדיין ממליצה עליו וחושבת ששווה לקרוא אותו. ולא זו בלבד, אלא שאני גם שוקלת לנסות ספרים נוספים של הסופר הלא רגיל הזה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
יוסי נגר (לפני 4 שנים ו-11 חודשים)
ככה זה אצל יפנים שכחת שהסופר יפני? הנטייה לתאר פרטי פרטים, בטח כשמדובר באוכל; היחס המיכאני למין; החיים הקיצוניים של אנשים שהילדות שלהם הייתה חריגה. כל אלו בבואה של תרבות. אגב, גם אני כמוך לא אוהב פנטזיה במינון גבוה, אבל דווקא התיאורים המייגעים של חיי היומיום מעגנים את כל זה במציאות נסבלת. ולראייה - קראתי את 3 הספרים בכמה ימים.



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ