ביקורת ספרותית על שיחת הטלפון הראשונה מגן-עדן - "מה אם הסוף הוא לא הסוף?" מאת מיץ' אלבום
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 19 במאי, 2014
ע"י זה שאין לנקוב בשמו


~הנה שיחת טלפון קצרצרה ביני לבין מיץ' אלבום~

חיוג.
מיץ' אלבום: (מרים את השפופרת)- הלו?
אני: הי מיצ'י. מה העניינים?
מיץ' אלבום: מה? מי זה? מי מדבר??
אני: תירגע, תירגע. מה יש לך? זה אני, זשל"ב.
שתיקה ואז...
מיץ' אלבום: אה, זה אתה! אוי, לרגע חשבתי שזה מישהו אחר...
אני: למה מי שחשבת שזה?
מיץ' אלבום: עזוב, לא חשוב.
אני: למה לא חשוב? נו תגיד. אולי אני אוכל לעזור.
מיץ' אלבום: אמרתי שזה לא חשוב אז זה לא חשוב!
אני: אבל עדיין, בכל זאת...
מיץ' אלבום: טוב נו, בסדר. אני אגלה לך. חתיכת קרצייה!
אני: נו...?
מיץ' אלבום: חשבתי שזה מישהו שכבר איננו
אני: ?
מיץ' אלבום: אמרתי לך שאתה לא תבין. זה באמת לא משנה.
שתיקה ואז...
מיץ' אלבום: אז מהי הסיבה שלשמה אתה התקשרת אליי?
אני: רציתי לשאול אותך לשלומך
מיץ' אלבום: שלומי מצויין!
אני: אפשר פירוט בבקשה...?
מיץ' אלבום: עזוב, זה לא משנה
אני: נו, תגיד!
מיץ' אלבום: תראה, כשאני אומר שזה לא משנה אז זה לא משנה. הבנת?
אני: כן...
שתיקה ואז...
אני: אבל אתה יודע, מיצ'י. לא התקשרתי אליך רק בשביל לראות מה שלומך. זו סתם היתה פתיחה מנומסת.
מיץ' אלבום: אז מה אתה רוצה?
אני: עזוב לא משנה...
מיץ' אלבום: נו, תגיד!
אני: זה באמת לא משנה...
מיץ' אלבום: עדיין, אני רוצה לדעת. נו בבקשה!
שתיקה ואז צחוק.
מיץ' אלבום: מה קרה? למה אתה צוחק?
אני: אתה לא מבין מה קרה פה עכשיו?
שתיקה ואז...
מיץ' אלבום: מה? מה קרה?
אני: זוכר בתחילת השיחה שאני שאלתי אותך לשלומך ומי חשבת שיתקשר אליך במקומי ואמרת שזה לא משנה ואני עמדתי על דעתי שתספר לי ובכל זאת לא רצית לספר?
מיץ' אלבום: נו ו...?
אני: אז עכשיו הגלגל התהפך וסדר התפקידים השתנה! כלומר, אני זה שאמרתי לא משנה כששאלת אותי בשביל מה התקשרתי ואתה בכל זאת רצית שאספר לך ואני לא סיפרתי! עכשיו הבנת?
שתיקה ואז...צחוק.
מיץ' אלבום: אההה עכשיו הבנתי! חחח מצטער, מעכשיו אתחשב גם ברצונותיהם של אחרים
אני: יפה. ועכשיו אספר לך סוף כל סוף בשביל מה התקשרתי
מיץ' אלבום: אבל לא אמרת שאתה לא רוצה לספר...?
אני: אה לא, זה היה רק ניסיון ללמד אותך לקח
מיץ' אלבום: אה, אז ספר
אני: טוב אז קודם כל, אני רוצה לומר לך שאתה סופר פשוט מוכשר ואדיר ברמות ו...
מיץ' אלבום: תודה רבה!
אני: כן... והתכנים שבהם מעלים בי המון מחשבות על החיים. הסיפורים שלך כתובים מעולה בצורה עניינית ומעלת מחשבות, העלילה שלך גדושה בנסים, הנפלאות וטעונה במלא מלא רגש והדמויות שלך מציאותיות כל כך אך באותה המידה גם אלוהיות ממש!
מיץ' אלבום: די כבר זשל"ב! אני מסמיק פה...
אני: לא! חכה! זה לא הכל!
מיץ' אלבום: מה? יש עוד??
אני: כן, יש עוד.
מיץ' אלבום: אתה יכול בבקשה למהר קצת? פשוט, אתה יודע. אנחנו מדברים כבר רבע חצי שעה או משהו ואז אשתי כל הזמן תחפור לי על שימוש יעיל בטלפון וחיסכון בדמי שיחה וכאלה, אתה יודע...
אני: כן, אני מבין. תקשיב, אני אנסה להזדרז.
מיץ' אלבום: אוקיי, דבר!
אני: אז כפי שאמרתי, אני מאוד מעריץ ומעריך את היצירות שלך. במיוחד את שומר הזמן. וואו, הוא כזה אדיר.
מיץ' אלבום: תודה תודה...
אני: אבל הספר שאיתו אני רוצה לדבר איתך עליו הוא הספר החדש שלך: "שיחת הטלפון הראשונה מגן העדן". אני לא אהסס לומר שהוא הספר הטוב ביותר שכתבת! ממש מיצ'י אלבום במיטבו! הרעיון שמישהו שיקר וחשוב ללבך שמת ואז פתאום מצלצל אליך בטלפון זה... זה באמת נס! לא פחות ולא יותר! פשוט קשה לי לדמיין שאני קם בבוקר שגרתי, הטלפון מצלצל, אני מניח שזה סתם עוד מישהו שחי ואז אני שומע את הקול של סבתא רבה. זה מדהים. נכון, זה יכול בהתחלה לעשות לך התקף לב אבל אחרי כמה שיחות, הבהלה הופכת להרגשה פשוט נהדרת!
מיץ' אלבום: באמת זשל"ב! אני לא יודע מה להגיד חוץ מתודה. זה ממש מביך!
אני: אל תדאג. כמו שאתה בטח אומר: "אם אין לך מה להגיד בקול אז תאמר בלב" אז תדע לך שהתודה הזאת מספיקה
מיץ' אלבום: הודיתי בלב
אני: אז הבה ונחזור לעניננו. הספר החדש שלך הוא מרגיש לי כמו שילוב של כל הספרים שלך. שילוב שיוצר משהו נפלא, מקורי ועוצמתי אף יותר מהשאר! הרגש, הגן עדן והתקווה שלך משולבים בעל טבעי, בסיפור האגדה ובמשהו שמשפיע על החיים שלנו כיום, הטלפון, כמו שבשומר הזמן, היה זה שעון
מיץ' אלבום: תודה לך אבל באמת שכדאי לך להפסיק לגרום לי להסמיק. חוץ מזה, אנחנו מדברים כבר שעה שלמה ואני מצפה לטלפון מאמ... ממישהו
אני: בסדר בסדר! אז לסיכומו של עניין, אני רוצה להודות לך. אתה סופר מדהים ויש לך כישרון. כמו ששונרא החתול אמרה: יש לך כישרון, תמשיך לפרוח!
מיץ' אלבום: שונרא החתול היא באמת בחורה מקסימה...
אני: חחח נכון? ויש עוד כמה פה באתר אבל אין לי זמן, פשוט אין לי זמן להזכיר את כולם.
שתיקה ואז...
אני: אז ביי ביי! ושמור על קשר...
מיץ' אלבום: בסדר, אשמור על קשר. ביי!!!
ניתוק.

***

~כעבור כמה שניות~
חיוג.
מיץ' אלבום: הלו?
אני: הי מיצ'י זה אני זה שאין לנקוב בשמו...
מיץ' אלבום: נו מה נהיה? תן לי לנוח! יש איזשהו טלפון שאני מצפה לו ממישהו...
אני: כן כן, אני יודע. תשמע, זה יהיה זריז.
מיץ' אלבום: דבר!
אני: כמו שכבר אמרתי לך אתה סופר מעולה וכ'ו וכ'ו...
מיץ' אלבום: נו?
אני: אבל יש לי הערה|שאלה קטנה: מה יש לך מגן עדן, מחיים, ממות? נכון, זה נושא נורא מעניין וכל זה, אבל באמת שאתה כותב על זה הרבה, הרבה מדי
מיץ' אלבום: תראה, אני מבין על מה אתה מדבר. אבל אין מה לעשות, זה הדבר שאני הכי טוב לעשות אותו
אני: אבל עדיין...
מיץ' אלבום: ...ואם אני נגיד הייתי כותב מותחן, ספר פנטסיה או משהו כזה, אז זה היה יוצא פחות טוב
אני: נכון. אתה טוב בזה אבל אם תנסה לעולם לא תדע
שתיקה.
אני: טוב, לא משנה. פשוט רציתי להעיר הערה קטנה. אפילו אם תמשיך לכתוב על אותו נושא, אני עדיין אמשיך להתלהב כשאני אראה את שמך מתנוסס על הכריכה הקדמית בספר ואני ישר, מבלי להסס, אקח את הספר, לפני שמישהו אחר יקח אותו!
מיץ' אלבום: אני שמח לשמוע
אני: טוב ביי, אני לא אטריד אותך יותר. פשוט רציתי להגיד שהספר הזה, לא משנה כמה הוא אדיר וכמה הוא נפלא, הוא לא מושלם. וזה בסדר, אין ספרים שהם מושלמים לגמרי. אם היו כאלה, זה היה משעמם...
מיץ' אלבום: מסכים איתך לגמרי
אני: אז ביי (והפעם באמת) ותמסור ד"ש ממני לאשתך, לאמך, לאחותך או לכל אחד אחר מבני משפחתך
מיץ' אלבום: אוקיי אני אמסור. ביי!

ניתוק. והפעם באמת.
14 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
אני הפנתי לביקורת של עצמי, בגלל שהביקורת של אלון מאוד הזכירה לי את הביקורת הזו שכתבתי.
ובנוגע למיץ' אלבום- אני מאוד אוהב אותו, ואיך שהוא כותב. כתבתי את הביקורת הזו לפני חצי שנה, אז יכול להיות שבגלל זה משהו פה נראה לך מוזר ולא מתאים.

אתה אוהב את אלבום?
אריאל (לפני 4 שנים ו-4 חודשים)
זשל"ב, אני בשוק.
קודם כל, נכנסתי לכאן רק בגלל הפניה בטוקבק על ביקורת טרייה מהיום. אתה האדם היחיד בעולם שמפנה לביקורות של עצמו (בלי לספר לנו על זה...)
ודבר שני, ככה לא נשמע מיץ' אלבום. איפה האמינות? ואיפה ההיגיון הבריא של שונרא ועמיר שאני בדרך כלל סומך עליהם?
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה עמיר :)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
נופר- לצערי הספר לא נמצא בספריה. אולי אקנה אותו, לא יודע. בכל מקרה אני מאוד ממליץ לך על הספר הזה. הוא שונה משומר הזמן אז אולי תאהבי.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
שונרא- רוב תודות. תכתבי ספר ואולי זשל"ב ממפעל הפלאים יתקשר אלייך :D
(לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
יופי טופי !
שונרא החתול (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
זוהי קריאה לקוראי סימניה!
הביקורת של זשל"ב באמת שווה שתקראו אותה.
ואל תשכחו לתת לייק ביציאה.
no fear (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
המפ, אם אתה ממש אוהב תא הסופר הזה תנסה את ימי שלישי עם מורי. קראתי אותו, ולמרות שאני לא מתה על אדון אלבום הנכבד, זה דווקא ספר סביר לגמרי.
שונרא החתול (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
זשל"ב, אני אכתוב ספר רק כדי שתתקשר גם אלי.
כמה מחשבה ומעוף ויצירתיות ושנינות ועומק יש בילד אחד בן 15.
אתה ילד פלא. זהו. זה מה שאתה.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה גלית :)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
נצחיה- *גיחוך*
גלית (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
חחחח שיחקת אותה!
נצחיה (לפני 5 שנים ו-1 חודשים)
אנשים עוד מדברים בטלפון? הנה רעיון לספר הבא "וואטסאפ לגן עדן וחזרה".





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ