ביקורת ספרותית על יסמין - ספריה לעם #535 מאת אלי עמיר
ספר מעולה

---

מעצבנים אותי אלו שאינם אוהבים ספרות ספרים או סרטים ישראליים אני יודעת שבמילים אלו אני מושכת אלי אש מלא מעט גולשי האתר הזה אבל באמת שאיני מסוגלת להבין את האנשים האלו..
אלו שמעדיפים סרטים אמריקאיים או ספרים אירופאים בטענה שהם יותר "איכותיים" כאילו הם בעצמם יוצאי התרבות האירופאית הנעלה ולא חיים באזור הנידח הזה במזרח התיכון
אולי אני קצת מגזימה אבל באמת שנמאס לי לשמוע על כך אמרו לי איך אפשר לא לאהוב ספרות ישראלית או סרטים ישראלים? איך אפשר לא לאהוב משהו שהוא כול כך אנחנו? משהו אמיתי וכנה? שמתכתב עם המציאות היומיומית של כול אחד מאיתנו? ועם העבר והייסטוריה של כול אחד ומשפחת? שכול אחד יכול למצוא את עצמו באותה סיטואציה? להרגיש מה שהדמות מרגישה? לצחוק מבדיחות או מאמרות שרק מי שחי כאן יכול להבין? לראות מראות ותמונות עוצרות נשימה שאתה יכול לדמיין במוחך?
נכון יש לא מעט חסרונות לסרטים וספרים ישראליים הברוטליות הישירות ההומור הסוטה או הביקורת העצמית הקשה קומדיה או טרגדיה אין באמצע ביקורת או הלל ושבח ולפעמים הם פשוט לא טובים כמו האירופאים והאמריקאים
אבל זה גם היופי של רבים מהם ואנחנו צריכים להתגאות בהם כי הם חלק מאיתנו מספרים את סיפורנו לעולם ולעצמנו
עכשיו שסיימתי את החלק הפטריוטי נעבור לספר או יותר נכון לסדרת הספרים של אלי עמיר על בית משפחת עמרי שזהו הספק הסוגר אותם:
מפריח היונים מספר את סיפורה של יהדות עיראק בין השנים של הקמת המדינה עד לעלייה הגדולה ההומנית של היהודים למדינה ישראל גיבור הספר הוא כאבי נער בן 16 בין למשפחה ציונית שדרך עיניו אנחנו לומדים על תרבות אחרת קסומה ורחוקה של עולם אחר עתיק של יהדות אחרת הרבה יותר וותיקה מיהדות ספרד או אשכנז בין ריחות השווקים ועד לתיאור עמודי התלייה וצחנת בית הכלא יכולתי לראות הכול בעיני להרגיש את קסם המזרח שנעלם אם העלייה לישראל על המעברה הדחוקה והצפופה ועל החלום הוורוד שהתנגש עם המציאות הספר כתוב בשפה קולחת אך יש לא חסרון אחד לקח לי זמן רב להתחבר אליו 150 פחות או יותר עד שהעלילה שאבה אותי אליה וסחפה אותי
תרנגול כפרות ספרו השני של עמיר על בית משפחת עמרי לפי הסדר הכרונלוגי מתמד בדמותו של נורי האח הצעיר של המשפחה שנלקח ממשפחתו במעברה ועובר לקיבוץ סיפורו של נורי במקרה הזה אינו רק סיפורו הפרטי שלו אלא גם סיפורם של כול עדות המזרח שהגיעו בעלייה הגדולה ונאלצו או יותר נכון שולבו בכוח בתרבות הישראלית האשכנזית שהייתה ששלטה בארץ שבראשה עמדו הקיבוצים יצירה שרק יהודיים יוכלו להמציא אותה מן כדור זכוכית שביא מלא חוטים וקשרים בין חזון ואידאולוגיה בין סטאלין והרצל בין אידאל למציאות שכול הזמן שכול הזמן נצא בסכנת שבירה וריסוק מה שבאמת קרה כמה עשורים מאוחר יותר נורי קרוע בין שני העולמות מנסה למצוא את האיזון בין הבית שלו לתרבות ממנה בא לבין החברה החדשה שבא הוא רוצה להשתלב סיפור של אדם אחד שמציג סיפור של אנשים רבים מבחינת הכתיבה התחברתי אליה הכי פחות משאר ספריו של עמיר לא יודעת למה היא פחות זרמה לי יותר נוקשת חסרת סדר ויותר מידי דמיוןת שבילבלו אותי
יסמין מבחינת כתיבה או שאיבה לתוך העלילה והסיפור סחף אותי בן הרגע הראשון זהו הספר הטוב ביותר של עמיר שממשיך עם ידינו נורי כבר בחור בן שלושים עוזר שר שמתמנה להיות אחראי על ערביי מזרח ירושלים אחרי מלחמת ששת הימים ולהציג בפניהם את הישראלי האחר יסמין האי ערבייה נוצריה צעירה ומשכילה וכמובן יפה חוזרת לביתה אחרי לימודים בפריז משם מתפתחח בין מחול מוזר בינה לבין נורי של הרבה איבה כבוד דעות קדומות ושנאה אבל גם הרבה מאוד הכרת תודה חיבה ואהבה [שבאה לידי ביוטי בסוף הסרט בתיאור סצנת סקס מוזרה מאוד...אבל זה כבר משהו אחר] אהבתי בספר הזה שהוא גם סוגר קצוות מהספרים הקודמים מביא את חזקאל לישראל מספר מה קורה עם משפחתו של נורי ועם אחיות כאבי הספר סוחף מן הרגע הראשון ואי אפשר להניח אותו מן היד למרות שסיפור אהבתם של נורי ויסמין הוא חלק מרכזי מן העלילה הוא לא העיקר הספר מתאר היטב את האווירה והמצב בישראל אחרי מלחמת ששת הימים בתיאורי הפחד האדירים שלפניי עד הקרבות והניצחון הסוחף שהפך את המדינה הקטנה המוקפת אויבים לאימפריה ששולטת על שטחים שחיים בהם אנשים שאינם מוכנים להשלים עם הכובש החדש עמיר מנתח באיזמל חד את שורשי הסכסוך הישראלי פלשתיני בלי הצגות או שקרים או לייפות את העבר את המציאות כפי שהייתה את האנשים השנאה האופוריה החדש והגזענות זה כלפי זה תוך תהייה מתמדת מתי יבוא השלום המיוחל סוף סוף??? אולי עוד דור או שניים??

» ביקורות נוספות של מלי
» ביקורות נוספות על יסמין - ספריה לעם #535