ביקורת ספרותית על שומר הזמן - סיפורו של האדם הראשון שמנה את השעות מאת מיץ' אלבום
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 3 בפברואר, 2014
ע"י no fear


*אזהרה - הביקורת הבאה נכתבה בספונטניות מוחלטת. אי לכך, הכותבת לא אחראית לתוצאות, ולא תיקח אחראיות על כל מקרה שמישהו ייפגע בכל צורה שהיא (גם גופנית) מהכתוב. אם תמצאו את עצמכם רצים במעגלים סביב ביתכם ומייללים לאור הירח - תדעו שהזהרתי אתכם.
ועכשיו ברצינות, אני לא נוהגת לכתוב ביקורות בלי לתכנן אותן לפחות קצת קודם, לפחות את ההתחלה שלהן, ואולי זאת הסיבה להתחלה של הביקורת הזאת, ואולי זו תהיה ביקורת מבולגנת ואולי לא ואין לי מושג למה לצפות אז פשוט - תהיו סבלניים איתי.
*טומנת את הראש בין כפות ידיי* זה היה ספר קשה.


בואו נעבור על הרשימה.
העלילה של הספר? ילדותית, צפויה, חסרת פואנטה, משעממת.
הדמויות? שטוחות, בנויות בצורה לא טובה, קלישאתיות, בלתי אפשרי להתחבר אליהן.
הרעיון? טוב
הביצוע? לא טוב
ולבסוף - הכתיבה? איפה אני אתחיל?
הכתיבה של הספר ילדותית, מזכירה לי ספרי ילדים שקראתי בגיל 8, מתאימה לעיתון או לסיפור שאנשים שלא יודעים לכתוב מפרסמים באינטרנט, חסרת ניצוץ, לא מיומנת, דרמטית, כתיבה שבשביל קטע קצר של כמה עמודים תתאים ותעשה אווירה קסומה, אבל בשביל ספר שלם היא פשוט, טוב, פשוט לא.
לא נשארו לי עוד נקודות, אבל אני מתעשת למצוא נקודות אור. הכריכה? טוב, לפחות הכריכה יפה (זה לא עוזר, הא?)

אני פשוט מנסה נואשות למצוא משהו טוב בספר הזה.
למה?
כי למרות כל הרשימה שלמעלה, עם כל המרכיבים שמרכיבים ספר טוב - והספר הזה נכשל בכולם, למרות שאין לי אפילו סיבה אחת - אני אוהבת את הספר הזה.
כן כן, אני בטוחה שכולכם שואלים כרגע - למה?!
אני לא יודעת!
אולי כי ב-40 העמודים האחרונים היה לי נחמד, אולי כי הוא העביר לי כמה שעות, אולי כי הוא היה שם כשהייתי חייבת - פשוט חייבת! - לקרוא משהו, והוא היה לי בתיק (ברור שהוא היה לי בתיק, הוא שם כבר חודש כי לא הצלחתי לקרוא אותו והוא נשאר שם וחיכה לי מלא זמן עד שהייתי נואשת מספיק).
אולי כי באמת אהבתי את הרעיון שלו.
מה שכן, אפשר להגיד עליו דבר אחד - הוא גרם לי לחשוב.
האם זה באמת לא בסדר למדוד את הזמן?
האם נהיה מאושרים יותר אם לא נמדוד אותו?
איך זה לחיות בעולם שבו לא מודדים אותו?
איך קוראים להומלס שביקש משרה תירס?
האם זה מוסרי או תואם את רוח הספר שמה שפתר את כל הבעיות היה לעצור את הזמן?
האם הזמן יימשך לנצח?
האם יש משהו חוץ ממנו?
איך בדיוק הוא עובר?
מי המציא אותו?
האם באמת אין דבר כזה "מאוחר מדי" או "מוקדם מדי" וכל רגע הוא הרגע הנכון?
אם כל הזמן שבעולם נמצא בשעון החול של דור, האם יגיע הרגע שהזמן ייגמר?
האם הזמן מוגבל בכמותו?
האם הוא קו ישר, או אולי משהו שדומה יותר ללולאה שחוזרת על עצמה? (אני חושבת שלולאה)


וכמובן, הסיפור של דור, נים, ואלי היה מתקתק וחמדמד. לא יודעת למה, אבל אהבתי אותו (למרות שגם הוא היה נדוש, צפוי (גאד, כל כך צפוי!) וקיטשי. יש לי בחילה).
והסוף של הספר היה סוגר ונחמד באופן נחמד.

אז הספר מקבל כוכב אחד על רעיון טוב, ועוד שניים כי אני נחמדה מדי. יותר מדי.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
הומורה אקמי <font color=483D8B > (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
חחחח
no fear (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
תודה, מירה :)
Mira (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
ביקורת נחמדה. אני חושבת שדווקא ישנם דברים מעבר לסיפור הבנאלי, כמו לדוגמא: מה קורה כשיש לנו בן/בת זוג מופלא/ה ופתאום מפסיקים לתקשר אחרי מס' שנים למרות שלא רוצים להי]רד משהו כמו שיגרה? מה קורה באמת בימינו אנו שאנחנו כלואים בתוך מהירות הזמן להספיק המון מעבר לזמן שיש לנו? אם בעבודה, בחיים הפרטיים וכו?
הביקורת שלך מאוד מעניינת, הספר נכון במבט ראשון אנימי אך נותן נקודת מבט אחרת עבורנו אנשי המערב על התפיסת הזמן. מירה
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
אין בעד מה
no fear (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
האמפ, תודה?
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 5 שנים ו-4 חודשים)
כשקראתי את הביקורת שלך, אני ניסיתי נואשות למצוא שם משהו טוב.
ניסיתי וניסיתי וניסיתי ואז מצאתי!
האזהרה בהתחלה! חחח למדת ממני XD





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ