ספר מוזר.
הספר מביא ילד אקצנטרי, תולעת ספרים, נונקונפרומיסט, חכם,בעל דעות שמתגבשות לאט לאט ומתעגנות בשמאל המפה הפוליטית.
הילד/נער מתנכר ומנוכר על ידי סביבתו. אין זה מפריע לו , הוא ממשיך בדרכו ובאמונתו.

בית המשפחה הרוס, האב עובר מתפקיד רב סרן בצבא קבע לעסקן היסתדרותי , שנשלח להביא דגלים לאחד במאי ,מועל בתפקידו ונעלם מתחת לרדאר של עבודתו ושל הבית.
האם עובדת במישרד ממשלתי,אחראית על אנרגיה הידרואלקטרית ב...נגב ועסוקה בזה מבוקר עד ערב.
הוא מוחרם על ידי כיתתו , מחנכת שלו והנהלת בית הספר.
בקיצור תמונה צפון תל אביבית לחלק מהתושבים הגרים שם.
הבעיה של הספר היא מידתיות.
הספר מקצין תיאורים: החל ממזנון בית הספר שמכין פיתות במתכונים משונים כמו: סרדינים על שוקולד ושמן דגים (בוריאציה זו או אחרת), וכלה בתיאור סרחון בכיתה.
התיאורים האלו לא הביאו אותי לאהוב, לאהוד או אולי לתעב ולשנוא את הגיבור ומה שמעוללים לו.
הרגשתי מנוכר לסיטואציה.
בחלק מהמקרים, לא הזדהיתי ולא הבנתי את ההתנהגות של בני הנעורים, אם מתוך מרחק של גיל ואם בשל העובדה כי ילדי לא נהגו כך.הכתיבה לא עזרה לי להתקרב ולראות יותר טוב אותם.
אני חושב כי הדבר נובע בגלל תיעובו של הכותב את מה שמוקרן מן הטקסט.
ניתן לסכם את הספר בהגדרה : "כתיבה בעוצמות והגזמות גבוהות מדי"