קראתי את הספר, וכעת אני קורא אותו בפעם השנייה...ממש סיפור סוחט דמעות.


ועכשיו ברצינות. המחבר, שאגב פגשתי בו פעם, מנסה להפעיל מניפולציות רגשיות על הכותב, ושימוש בקטעי תנ"ך שלא בהקשרם על מנת להוכיח עד כמה טוב וראוי להאמין בישוע.
יש לי ביקרות רבה על הספר ועל דרך ההצגה של הדברים, מה גם שברור לי שהוא מנצל את הבורות הרבה של הקוראים היהודים על מנת להפעיל עליהם את המניפולציה המסיונרית-משיחית.
ידע מועט בתנ"ך ובברית החדשה מפריך את כל הנאמר שם.

אגב, מישהו מוכן להסביר לי איך אדם שמתאר את עצמו כפושע, כאחד שלא לומד, כהולל, מתחיל לגלות ידע תנכ"י מפתיע בשיחה הראשונה שלו "ג'ף"? לאלוהי הדמקניים למניהם הפתרונים...

יעקב דמקני הוא אחד ממנהיגי קהילת גוש דן של היהודים המשיחיים. הספר הזה מגולל את קורותיו עד אשר מצא מנוחה בחיק האמונה החדשה - היהדות המשיחית.
לא מדובר בסיפור מעניין או בקריאה איכותית. מטרת הספר היא להציג את סיפורו האישי של אדם, בתקווה שהקוראים ימצאו בו השראה וירצו ללכת בדרכו. האופן השקוף בו עניין זה מוצג הופך את הספר למסיונרי מאוד, וסגנון הכתיבה החובבני מקשה גם הוא על הקריאה.
מי שמתעניין ביהדות המשיחית עשוי למצוא בו עניין.

ספר שכל יהודי חייב לקרוא!!!