ביקורת ספרותית על הערפד ארמאן מאת אן רייס
ספר מעולה

---

תיאורים תיאורים תיאורים. כשאני קוראת ספר של אן רייס, אני יודעת עוד לפני שאני פותחת אותו מה ישלוט בסיפור: תיאורים. תיאורים ציוריים ועשירים שממיסים אותך ולא מורידים מערכה של העלילה המרכזית. סודה הגדול של ספרות יפה! רייס גורמת לך לראות את מה שאתה קורא. אני יכולה להריח את הפרחים שהיא מתארת, ולטעום את המשקאות שהדמויות לוגמות. וככה היא לאט לאט ובתענוג מתמשך יכולה לספר לנו אלפים על אלפים של שנים, סיפור חייה של דמות נצחית.

לצערי, קראתי את הספר הזה מיד אחרי "ראיון עם הערפד" כי לא ידעתי את הסדר. זה לא באמת טרגי, אבל היו כמה דמויות שלא ידעתי את ההיסטוריה שלהן עם ארמאן, וחבל. אז אני ממליצה לקרוא את כרוניקל הערפדים של רייס בסדר הנכון.

ארמאן עבר יסורים רבים בחייו וסוף סוף מצא את עצמו תחת חסותו של מריוס, ערפד עם עבר מעורפל. אני אוהבת את מריוס בעיקר בגלל המסתורין שעוטף אותו כמו ערפל כמעט מוצק.
מי שקרא את "ראיון עם הערפד" כבר פגש את ארמאן ואת תיאטרון הערפדים שלו בצרפת. מפתיע כמה שונה הוא היה וכמה הטבע שלו והתכונות שלו השתנו ככל שחלפו השנים. יופיו של הגוף האנושי, גברי או נשי (בעיקר גברי במקרה הזה) מודגש מאוד ברומן הזה. פה אתה רואה איך הוא משתנה בהדרגה והופך להיות אותו ערפד שזכרת ב"ראיון עם הערפד", הפריזאי יפה-התואר בעל תיאטרון הערפדים.

כתוב יפיפה ומומלץ ביותר לאוהבי הסוגה.

» ביקורות נוספות של מוריה בצלאל
» ביקורות נוספות על הערפד ארמאן