ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 15 במאי, 2008
ע"י dyona
ע"י dyona
אודה ולא אבוש, אינני נמנית על קהל קוראי השירה. הסיבה לכך היא פשוטה: מרבית השירים בהם אני נתקלת במוספי העיתונים, או במקומות אחרים, הם חידתיים ולא מובנים. קריאת שירה היא בעיני חוויה אינטימית בין הכותב לקורא. אם אני זקוקה לתיווך של אדם נוסף על מנת להבין את השיר – רב רובו של הקסם פג.
לא כאלה הם שיריו של יצחק שין. נתקלתי בהם לראשונה במצגת שהגיעה אל תיבת הדואר שלי. כאשר פתחתי את המצגת נשמעה באוזני מנגינה ערבה, ראיתי תמונות נוף יפהפיות של ארצנו ולכל תמונה התלווה שיר קצר. השירים היו ברורים והיטיבו לבטא תחושות, מחשבות ומצבים שגם אני חוויתי (ובודאי עוד רבים אחרים). התבוננתי, יחד עם בעלי, שוב ושוב במצגת והיא ריגשה את שנינו.
בעמוד הראשון מבקש יצחק מן הקוראים "לטעום מן הכתוב בלגימות קטנות, כדי להפיק את ההנאה המלאה". כך, אכן, עשיתי.
יצחק מתבונן בטבע ומתאר אותו בדרך המעוררת אסוציאציות לחיי האדם, למשל קטע כזה:
"עצים הרוצים
שהתפוחים שלהם
יגיעו רחוק
מעגלים אותם בפינות".
או אחר:
"אש שליחכה
שדה חיטה,
העניקה
לשבלים מבוהלות
את הזכות ללחוש
בקשה אחרונה".
ובכיוון שונה:
"ברגל גסה
בועט בכאב
והוא ככלב נאמן
חוזר".
יכולתי להוסיף עוד כהנה וכהנה ציטוטים להמחשת דברי, אך עדיף לקרוא את הספר עצמו. זהו ספר שאפשר לחזור ולקרוא בו במצבי רוח שונים.
0 הקוראים שאהבו את הביקורת