הביקורת נכתבה ביום שבת, 29 ביוני, 2013
ע"י ג'ן
ע"י ג'ן
אין לי מושג קלוש מה אני רוצה לומר על הספר הזה.
בעצם, אני דווקא יודעת. יש לי מה לומר. יש לי כל כך הרבה מה לומר, שאם אסחף ואציג את הדעה שלי בצורה לגמרי מוחלטת, אני אוכל למלא ספר שלם. אולי חצי ספר. תלוי לאיזה עובי מתכוונים. זה יכול להיות די אירוני, לבקר ספר שנכתב כביקורת.
זה דווקא רעיון די מגניב... ספר שהוא לקט ביקורות. למרות ש... טוב, חלק מהביקורות יכולות לפגוע בחלק מהסופרים. תקרית מצערת שאבא שלי עדיין צוחק עליה גרמה לי להעליב סופרת מסוימת בשבוע הספר בשנה שעברה... אני ממש מקווה שהיא לא זוכרת אותי. למרות שאם הייתי אומרת מה אני באמת חושבת על אותו ספר, זה היה נגמר נורא.
ובחזרה לספר! אני לא בטוחה איך לסכם הכל... טוב, מקסימום לא תבינו מה אני רוצה לכם מהחיים.
אוהבים ספרים עם מסר? *קול של המורים/מדריכים מעצבנים שמנסים לעורר התלהבות*
אני לא. בד"כ ספרים עם מסר מצביעים על שיעמום ועל בית ספר, שנפטרתי ממנו רק לפני שבוע.
בכל אופן, אתם תבינו למה אני מתכוונת כשאסביר על העלילה. אם אחת הספרניות הייתה באמת קוראת את הספר הזה, הם היו ממקמים אותו במקום שונה לגמרי, ולא במדפים המיועדים לנוער. הנוער של היום לא צריך את אפי על הראש שלו.
ומיהי אפי? בעצם, מהי אפי? אפי היא מפלצת מאינווריק. זה מקום אפור ושומם. כל המפלצות נוצרות באינווריק, אבל אף אחת מהן לא חיה שם. המפלצות ניזונות מרגשות שליליים, ואיפה תמצא רגשות אם לא בעולם בני האדם?
בספר מדובר מישהי שמפלצת, אפי, חיה אצלה באף. ויום אחד מוצאת את דרכה לאינוורק ומוציאה את אפי מהאף שלה, ויחד הן לומדות להסתדר זו עם זו. הגיבורה לומדת להדחיק את הרגשות השליליים ולהיות אופטימית ומאושרת והמפלצת לומדת להפסיק לחיות על חשבון האחר וכ'ו.
יופי! כל הכבוד להן. מחיאות כפיים סוערות. הקטע הוא שהספר הזה מתפרש על פני 400 עמודים. העלילה מיועדת, לטעמי לפחות, לבני 7-10, אבל האורך? ילד בגיל הזה לא היה מתקרב לספר בעובי הזה.
אז אפי, תודה רבה ושלום. יש ספרים שעדיף לא להתעמק בהם.
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת