ביקורת ספרותית על הודו - מדריך למטייל מאת דן דאור

---

כותרתו של המדריך החדש להודו, הרומזת לקורא רחב האופקים על הסיפורים וההקשרים המופיעים בו בהקשר למקומות ולאתרים המופלאים של תת-יבשת הודו הייתה מבטיחה וכאלו היו גם הביקורות השונות שקראתי עליו קודם קריאתי אותו, אולם לי נכונה אכזבה.
אישית, הרגשתי כי הבעיה העיקרית בספר טמונה בניסיונו לחבוק את הודו כולה. בכך הוא מנציח לדעתי מחשבה מוטעית ארוכת שנים שמסתכמת בסדרה ארוכה של ספרים. הרי ברור לכל שאילו היה מתפרסם מדריך החובק את כל אירופה הוא היה נתפש מיד ככוללני ורדוד. ביחס להודו, הגדולה מאירופה בשטחה וקדומה ממנה במורשתה התרבותית הענפה, עדיין שבוי המערב בתפישה השגויה שניתן לחבוק אותה באחת – הן בהתייחסות לתרבותה, הן במסע והן בספר. פעם אחר פעם נשכחת מלב העובדה שתרבותה של הודו מגוונת ביותר ומשתנה מאזור לאזור עד כי לעיתים נדמה שיש יותר גורמים המפלגים אותה מאשר מאחדים. אין תמה איפה שספר החובק את הודו כולה חסר הרבה משאר הרוח והידיעות המעמיקות אותן היה ניתן לספק לקורא אילו היה מקום לפרטם. מסכת כזו תתאפשר עם נטילת היוזמה לכתוב סדרת מדריכים על תת היבשת שיתייחסו בנפרד אל אזורים גיאוגרפיים ותרבותיים שונים. בכך יהיה חידוש של ממש!
במהלך קריאתי את המדריך לא יכולתי שלא לתהות על המטרה האמיתית לשמה נכתב. אם מטרת כתיבתו הייתה יצירת מדריך מפורט יותר מן המצוי על הודו בעברית, הרי שבסופו של דבר מדריך הלונלי פלנט, שתורגם לעברית זה מכבר, מקיף ממנו פי כמה, הן במידע המעשי המופיע בו (שבמדריך הנ"ל חסר לחלוטין בנימוק שכיום מידע זה נגיש וקל להשגה. נימוק זה נכון עקרונית, אלא שלצד זמינות המידע לא נלקחה בחשבון מידת מהימנותו, שהיא לא אחת מפוקפקת). גם בכל הנוגע לתיאור האתרים, המצע ההיסטורי, האומנותי והתרבותי אין הספר מרחיב ובמובן זה הוא נותר מדשדש בתחום שבין מדריך לספר, מבלי שתתקיים לגביו בחירה של ממש המגדירה את אופיו.
נכון, במדריך החדש מופיעים אזכורים ללא מעט ספרים ואתרי אינטרנט שבהם יכול המתעניין למצוא מידע נוסף ולהעשיר בעזרתם את ידיעותיו. גם לא ניתן להתעלם מציטוטים שונים הלקוחים מתוך ספרים שנכתבו על הודו ויומני נוסעים, המשובצים בהקשר לתוכן הספר, אולם גם על הקטעים הנבחרים הללו יש לי השגות. ניתן כמובן לומר שזהו עניין של טעם וריח, אך במקרים לא מעטים תמהתי רבות על הקטעים שנבחרו ועל נפח העמוד אותו הם תופשים ביחס למידע אחר שנראה היה לי רלוונטי יותר בסד המילים הקיים. עניין נוסף שצרם לי הוא השפה הבלתי אחידה. לעיתים, בפרט בקטעים המצוטטים, משתמש הספר בשפה מליצית מצוחצחת ופיוטית. לעומת זאת, בתיאור האתרים עצמם נעשה שימוש בניסוחים הצורמים מעט לשונית ובמשפטים שאורכם, סגנונם ותוכנם דומה יותר לרשימת מכולת. לכאורה המידע הנדרש מועבר, ובכל זאת חסר משהו, במיוחד בהודו שבה כל דבר, גם משפט, מסתיים בסלסול.

» ביקורות נוספות של יותם יעקבסון
» ביקורות נוספות על הודו - מדריך למטייל