ביקורת ספרותית על שמשון [מהדורה מחודשת 2007] מאת זאב ז'בוטינסקי
ספר מעולה

---

פעם, לפני מיליון שנה (טוב, נו, לפני עשרים ומשהו), סבתא שלי לקחה אותי להצגה. זו היתה הצגה בתל אביב, אליה נסענו מהקיבוץ הצפוני, בהסעה מאורגנת, לתיאטרון גשר, שהיה בתחילת דרכו.
זו היתה סבתא מאוד ספרותית. ספרים היו חלק עצום מעולמה. ליום ההולדת תמיד קיבלתי ממנה במתנה ספר. היא זו שבזכותה הכרתי את ארץ יצורי הפרא (עוד לפני שיצא התרגום העברי!) ואת המומינים.
אותה סבתא הזמינה אותי להצגה "טרטוף" בתיאטרון גשר, אך לפני זה דרשה (!) שאקרא את המחזה.
בתור דחיינית על, שכבר מכיתה ג' הבינה את הרעיון ששיעורי בית צריך להכין רק יום לפני ההגשה ולא ביום שמקבלים אותם (הרגל נורא), דחיתי את הקריאה עד הרגע האחרון. נדמה לי שעוד באוטובוס בדרך לתל אביב קראתי בלחץ כדי להספיק לסיים את המחזה.
שנאתי לקרוא מחזות.
ועוד מעותק ישן כזה ומקומט, בשחור-לבן ועם כריכה רכה.

בהצגה חיכתה לי חוויה שלימדה אותי שיעור עמוק. נדהמתי לגלות איך הטקסט היבשושי מקבל חיים אחרים, אקטואליים כל כך, הופך להיות מצחיק, ומקבל משמעויות שרק במחוות גוף שמעבר לטקסט ניתן להעביר. למשל כשקריצה במקום מסוים יכולה להפוך משפט על פיו. ושאופן הצגת הדברים והפרשנות לטקסט כמעט הופכת את הטקסט לשולי. וכמו שאומר המשפט שאין תפקידים קטנים, רק שחקנים קטנים - ההצגה הזאת היתה שחקן גדול.

******

שנים אחר כך, אני בצבא ומחפשת ספר לקריאה בימים הארוכים בשטח, ויש לי קריטריון מרכזי לבחירה: הספר צריך להיות מסמורטט, פיזית, כי אחרי שבוע של נדודים לבסיס וחזרה ספר חדש יהפוך לסמרטוט כך או כך.
"שמשון" ענה לקריטריון הזה.
זה היה ספר בכריכה רכה מספריית תרמיל. שנראה שכבר עבר כמה דברים בחייו.
לא ידעתי שז'בוטינסקי כתב ספרים. לא ידעתי עליו יותר מדי, אבל ידעתי שאני לא משתייכת למחנהו הפוליטי.

ז'בוטינסקי עשה לי משמשון את מה שתיאטרון גשר עשו לי מ"טרטוף".
כל אחד מכיר את הסיפור של שמשון מהתנ"ך, שמתפרש אולי על שני פרקים בספר שופטים, ומתאר בצורה לקונית למדי את חייו הדרמטיים של אותו גיבור.
אבל ז'בוטינסקי מפיח חיים בשמשון כך שנדמה שהוא כרגע מסתובב בחוץ על הגבעות. הוא מפרק את הסיפור מהתנ"ך לגורמיו ומרכיב אותו בדרך חדשה ושונה, תוך פרשנות משלו, בצורה שהתנ"ך לא יכול להרשות לעצמו לעשות.
הסיפור של ז'בוטינסקי מחבר בין כל הנקודות שמופיעות גם בסיפור התנ"כי. אבל הברווז יוצא שונה כל כך.
וכל זה הופך את שמשון לאחד הספרים העבריים הכי טובים שקראתי (אם לא ה-).
הספר הזה מצטיין כמובן בכל שלושת הפרמטרים החשובים בעיניי שהם עלילה, איכות כתיבה ואמינות (הכוונה לא לאמינות מציאותית, כי גם ספר פנטזיה יכול להיות אמין, אלא לאמינות פנימית של הסיפור).

פרחים לז'בוטינסקי.

» ביקורות נוספות של ענת
» ביקורות נוספות על שמשון [מהדורה מחודשת 2007]