ביקורת ספרותית על בכי הג'יראפה - מבוסס על סיפור אמיתי מאת ג'ודי אורון
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 23 בפברואר, 2013
ע"י אורי רעננה


התלבטתי קשות בציון הספר בין "טוב" ל"בסדר" והחלטתי בסוף על האחרון וזאת לטובת קוראי הביקורת בסימניה.
הסיפור הוא על נערה מקהילת ביתא ישראל (יהודים על פי הגדרתם והגדרת חלק ניכר מהרבנים), אשר נקלעת למערבולת ארועים תוך כדי בריחה מאתיופיה לכיוון ישראל.
ארועים במחנה מעבר בסודן גורמים לנתק בינה ומשפחתה והיא עוברת תלאות קשות שראוי לקרוא.
ניצול מחפיר, אונס עבודה כמשרתת ללא שכר ועוד.
תמונות קשות של אנשים הנמצאים בקשיים עצומים ובמצב זה הם מנצלים ומדכאים חלשים מהם. קשה להאמין.
סיפור ההצלה שלה מופלא וקשור לאותו משפט בנאלי "כל ישראל חברים זה לזה". או אולי המחויבות שלנו כמדינה להציל ולשמור על עם ישראל.
הספר מבטא את האופי המופנם של העדה האתיופית: כתיבה ותגובה מופנמת, במידה רבה מינורית.
גם החוויות הקשות ביותר שאם חלילה היו מועתקות לאזור אחר, נסיבות אחרות או ללאום אחר, היו יוצרים פואמות, אפוסים ורומנים גדולים, מתוארות בשפה מצומצמת.
לכן אפקט הספר בא לאחר הקריאה.ככל שחושבים עליו יותר , מבינים את עוצמת הטראומה של הבחורה, ותעצומות הנפש שאספה כדי לשרוד, לייחל, להאמין ולחתור ליעדה לצאת מאתיופיה לישראל.
הספר הוא בעצם קתרזיס לשיחרור חלק מהחוויות הקשות.
טבעי כי סגנון הכתיבה הוא טכני או נראה כדוח על הארועים זה דומה לילד שמגיע מבוהל ובעצם הרגע הראשון יש רק תיאור קצר על משהו שקרה לו.
היא כותבת כי הסיוטים עולים בה דווקא בישראל, בסביבה תומכת ועוזרת בחיק משפחתה הביולוגית והמשפחה שהצילה אותה.אולי כאן היא יכולה לקבל כוחות ולהתמודד עם משמעות הארועים.
מי שמוכן להתמודד עם סיפור כתוב טוב ובעל משמעות לכותבת ולתרבות שאנו עוברים לידה ולא מבינים אותה כל כך.( אבל כמובן שאנחנים מסווגים אותה), הספר הוא טוב ובעל משמעות.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
שין שין (לפני 12 שנים ו-6 חודשים)
ביקורת אנושית ורגישה.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ