ביקורת ספרותית על חוטים מקשרים מאת ויקטוריה היסלופ
ספר מעולה

---

ספר מעולה כמו שויקטוריה יודעת לכתוב! אצלי הוא מקבל 5 כוכבים מלאים!
פרוזה ורומן היסטורי. כתוב בשפה בהירה וסוחפת. ככל שמתקדמים עם הקריאה רוצים לדעת עוד ועוד.
זהו סיפור אהבה של קטרינה ודימיטריס קומנינוס, בצל המאורעות ההיסטוריים של היהדות הסלוניקאית.
הסופרת מצליחה בדרכה היחודית להגיש לנו עבודת יד שזורה ורקומה בחוטי רקמה של אהבה, כבוד האדם, אומץ
לב, הגינות ויושר.
השם של הספר 5 "חוטים מקשרים" מעגן את כל מה שיש בתוך הספר.
ויקטוריה יודעת לגרום לקורא להתאהב בדמויות בדיוק כפי שעשתה בספריה הקודמים 5 "האי של סופיה" ו-
"הסיפור של סוניה".
בספור הנוכחי אי אפשר שלא להתאהב בקטרינה ודמיטריס.
כבר שקראתי את התקציר על גבי הכריכה בחנות "סטימצקי" התאהבתי בספר. אישית גדלתי על הסיפורים של
סלוניקי והאזנתי להם בילדותי מפיו של סבי הסלוניקאי ז"ל.
לאורך קריאת הספר צפו לי כל מיני זכרונות ותמונות מהנובלות שסבי השמיע לי על המשפחה שמעולם לא הכרתי
ולמעשה, חלקה הושמד ועד היום לא נודע מקום קבורתם.
התחלת הספר הינה בקיץ 2002 אך בעזרת הסבא והסבתא של מיצוס )נכדם( אנו חוזרים מאה שנה אחורנית
. לסלוניקי של שנת 1412
מיצוס הגיע לסלוניקי כדי ללמוד לתואר שני באונ' סלוניקי. בפגישה אקראית בסלוניקי וביום של חופשה מאולצת,
עקב שביתת עובדי ציבור פוגש מיצוס את סבתו וסבו בטיול רגלי.
למרות הקשיים בסלוניקי, אף אחד לא רצה לעזוב את סלוניקי לא העיוור שנעזר על ידי מיצוס וגם לא הסבתא
והסבא של מיצוס.
ציטוט 5 "גם תמורת כל היהלומים שבעולם לא היינו עוזבים! בשום אופן! אמרה וגחנה אל נכדה . אנחנו
נישאר בסלוניקי עד יום מותנו, הוסיפה ולפתה את ידו . "
סיפור המשפחה מסופר על ידי קטרינה ודמיטריס לאוזני נכדם - מיצוס.
ב 1412- כילתה שריפה ענקית את סלוניקי ומאז חלה התדרדרות במצבם של המוסלמים, היהודים והקהילה
הנוצרית. רבים נותרו ללא קורת גג ונאלצו להגר לערים אחרות. בעקבות הכבוש הטורקי היתה הגירה של פליטים
יווניים מתורכיה ובד בבד, בקרב הפליטים התפתחה אנטשמיות שגרמה לפרעות וגזרות על תושבי סלוניקי ועל
היהדות בפרט.
ביום השריפה הגדולה נולד דמיטריס למשפחה עשירה בסלוניקי וכעבור חמש שנים בסמירנה שבטורקיה קטרינה
נאלצת לברוח מביתה עם אימא ואחותה התינוקת מאימת הצבא הטורקי. בתוך התוהו ובוהו ששרר בעיר, קטרינה
מאבדת את אימא בעת העליה להפלגה לאתונה. הגורל רצה ואביינייה מאמצת את קטרינה אליה יחד עם שתי
בנותיה התאומות שאיבדו את אביהם ופניהן לרח' אירני שבסלוניקי במקום לאתונה. מנקודה זו קטרינה מאבדת את
אימא וממשיכה את חייה עם האם המאמצת. מאמציה למציאת אימא הביולוגית צלחו , אך לא נוצר קשר פיזי בין
השתיים עקב מצבה הכלכלי של האם והתרחשויות בהן היתה נתונה. )אני מציינת שמדובר על תקופה שקשה לאתר
אנשים... אז לא היו מחשבים, טלפונים ניידים ובודאי שאף אחד לא חלם על google .)
בצל המאורעות של בין מלחמת העולם הראשונה והשנייה, מיגור המלוכה ביוון והחלפתו למשטר רפובליקני,
התגובות האנטישמיות והגזרות, קטרינה מתקבלת כתופרת במתפרה של מורנו היהודי ומאידך, דמיטריס לומד
רפואה למורת רוחו של אביו. )לאורך כל הספר בין האב והבן יש חילוקי דיעות(. רצף האירועים והגורל הפגיש את
קטרינה ודימטריס. הסיפור בין שני אלה רקם עור וגידים אט אט והפך לסיפור אהבה יפה. ע"מ לא לקלקל לכם -
לא ארחיב בנושא זה וגם לא על האירועים שמלווים את הקורא.
בפרוזה זו ויקטוריה משזרת משפטים וביטויים מהשפה היוונית ונוקבת בשמות של מאכלים אוטנטיים. הכל יחד וכל
אחד לחוד בהחלט יכול להזכיר לקהל הקוראים היותר מבוגרים מעט, את ריח הילדות והסיפורים ששמענו כשהיינו
ילדים. )במיוחד למי שקשור במישרין/בעקיפין ליהדות תורכיה/יוון ולדוברי הלדינו שבינינו(. אני משוכנעת שאם
תציירו בדימיונכם את המילים והמשפטים בספר לתמונות, הללו יגרמו לניצנוץ זכרונות, לחלוחית בעיניים ומעט
לגעגועים- בדיוק כמו שקרה לי.
גם את עיצוב הכריכה אהבתי. יופי של צבע ועיצוב!
למרות כובד המאורעות הקשה ניתן בהחלט לרחף על המשפטים, לקרוא ולהינות מזרימת הכתיבה של ויקטוריה
היסלופ.
השם של הספר" "חוטים מקשרים" מעגן את כל מה שיש בתוך הספר.
הסיפור מתחיל בשריפה ענקית בסלוניקי ומסתיים ברעידת אדמה .
שני מאורעות אלה וכל אחד בנפרד זורעים הרס ותוהו ובוהו בהפרש של כ 00- שנה. לא לחינם הסופרת השתמשה
בסמלים אלה כמוחקי מאורעות ומטילי חורבן ושממה.
אלה מאורעות שתמיד שמים קץ ומכחידים כל מה שנקרה בדרכם ואחרי כאלה מאורעות צריך תמיד להתחיל הכל
מחדש.
על הכריכה האחורית נשאלה השאלה האם יטול הנכד על עצמו את האחריות וימשיך בדרכי אבותיו?
את התשובה לכך תמצאו אם תקראו את הספר.
ממליצה בכל פה.
לי יניני

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על חוטים מקשרים