ביקורת ספרותית על שם הורד מאת אומברטו אקו
ספר טוב

---

את הסרט "שם הורד" ראיתי בשעתו בקולנוע ולאחר מכן בטלוויזיה עוד מס` פעמים. זהו מסוג הסרטים שאתה לא שוכח. הסרט היה אפל, מרתק ובעיקר זכור בזכות הליהוק המבריק שכלל מלבד השחקנים הראשיים שון קונרי , כריסטיאן סלייטר ואף מורי אברהם, שלל "יצורים" מפחידים בתפקיד נזירים כמו נלקחו היישר מסרט אימים גותי...



העלילה בתמצית נסבה סביב חקירת רצח אותה מנהלים נזיר פרנציסקאני בשם ויליאם מבאסקרוויל ועוזרו הנער אדסו במנזר השייך למסדר בנדיקטני. העניינים מסתבכים ופרשיית הרצח הופכת לרצח סדרתי. העניינים מסתבכים עוד יותר כאשר למנזר מגיע אינקוויזיטור אכזר שחושף סודות אפלים שאינם קשורים לפרשיות הרצח עצמן.



עברו וחלפו להן השנים ומסיבות שלא אכנס אליהן כרגע, רק עכשיו התפניתי לקרוא את הספר.



בדרך כלל ברוב המקרים בו סרט מעובד עפ"י ספר, רוב הקוראים חשים אכזבה מהמעבר לקולנוע כיוון שמגבלות המדיה מאלצות את יוצרי הסרט לקצץ במידה ניכרת את הספר ולעיתים אף לשנות פה ושם פרטים ע"מ להתאים את העלילה לתסריט ולמגבלות מדיית הקולנוע. ולאחר כל אלו עוד לא הגעתי לקיצוצי העריכה של הסרט עצמו... ישנם גם מקרים יוצאי דופן והפוכים כמו לדוגמא שני חלקיו הראשונים של "הסנדק".



אז לאלו מן המקרים משתייך "שם הורד"? על כך בהמשך.



די לקרוא את הערך המוקדש לסופר אומברטו אקו ב"ויקיפדיה" ובעיקר למשפט - "רומן זה הוא המשך אינטגרלי לכתיבתו האקדמית של אקו.." – כדי להבין שקריאת הספר לא תהיה דומה לצפייה בסרט. ובאמת המשפט הזה מלווה את הספר כמעט לכל אורכו - במיוחד לאורך מאתיים העמודים הראשונים (מתוך כארבע מאות). אקו נותן את התחושה שהעלילה היא משנית כאן ובאה בעיקר כדי לשרת את מה שמעניין אותו באמת וזה תחום התמחותו האקדמית.הספר כולל כל מיני ויכוחים תיאולוגים, כאלו ואחרים, ירידה לפרטי פרטים הסטורים הקשורים ביריבויות שונות ומשונות בין הקיסר לבין האפיפיור ועוד כהנה וכהנה פרטים שלא בדיוק מעניינים את הקורא המצוי – ובטח שלא כדבר עיקרי. ניכר כי אקו רצה להראות לעולם בספר הביכורים שלו כמה שהוא חכם ויודע כל - והוא גם הצליח, רק אליה וקוץ בה: העלילה הולכת לאיבוד בין הררי הויכוחים התאולוגים ושאר ירקות, ובקיצור "מרוב עצים לא רואים את היער". בנוסף על כך הקורא העברי נאלץ לסבול מתרגום לעברית ארכאית ועריכה מעצבנת. חברו את כל אלו ותבינו שלסיים ספר כזה זה כמו לסיים בהצלחה מסלול מכשולים.



ואם נחזור רגע לסרט, הרי שכל החסרונות שמניתי בספר, אינם קיימים בסרט שכן במקרה זה מגבלות המדיה שימשו כאן דווקא כיתרון - כלומר בסרט התמקדו בעלילה עצמה וכך חולצה לה העלילה מנבכי הספר אל הסרט – ובכך בעצם טמון יתרונו הגדול של הסרט.



אז איך בכל זאת הקורא הסקרן, והסבלני יש לומר, יעבור בשלום את מסלול המכשולים שמציב הספר?



יהיו בודאי כאלו שיגידו, לאור מה שתיארתי לעיל, שאין טעם להמשיך ולקרוא. אולי תופתעו אבל במקרה הספציפי הזה אינני נמנה עימם. מאחר ובזמנו התרשמתי ביותר הן מהסרט והן ממה שקראתי על אקו עצמו, אמרתי לעצמי שאני חייב לסיים את הספר הזה ויהי מה.



אז ככה, הספר מחולק לפרקים המסודרים לפי סדר הימים בהם שהו ויליאם ואדסו במנזר ופרקי משנה שחולקו לפי סדר התפילות הנוצרי... (פעם ראשונה אני נתקל בזה). בראש כל פרק ישנו מעין מבוא המתאר בקצרה את תכולת הפרק. במשך מאתיים העמודים ראשונים נאלצתי לסבול כיוון שקראתי מבלי לדלג אבל לאחר מכן החלטתי שלא עוד... כאשר הייתי מגיע לפרק הכולל פרטים תיאולוגים מייגעים כאלו ואחרים שאינם קשורים כלל לעלילה, פשוט הייתי מדלג בלי חשבון עד שהייתי מגיע לחלק הנוגע בעלילה עצמה. בדרך זו הצלחתי להינות מהספר מבלי להרגיש שפספסתי משהו וגם ללמוד בדרך - ואצל אקו לומדים, לא סתם קוראים.



לסיכום,למרות כל החסרונות שציינתי, הספר מומלץ לקריאה במיוחד לקוראים שמתעניינים בהיסטוריה,בתולדות הנצרות בימי הביניים והם גם בעלי סבלנות, אורך רוח ונחישות... וגם אם אתם לא בעלי כל אותן תכונות אבל ועדיין סקרנים, תמיד אפשר להיעזר בטיפ "הדילוגים" (-:

» ביקורות נוספות של זאבי קציר
» ביקורות נוספות על שם הורד