ביקורת ספרותית על המזימה של אופאל (2008) - ארטמיס פאול - ארטמיס פאול #4 מאת אואן קולפר
ספר מעולה

---

אם יש משפט אחת חשוב שצריך ללמוד מהספר הזה, הוא כמובן "ילדים, לא קופצים מקומה שלישית עם מזרן ובאטלר! מצידי תקפצו מקומה רביעית עם מזרן ובלי באטלר, זה הרבה יותר בטיחותי."

וכמובן, איך מתרסקים מבניין עם ענק אסייאתי רצחני מצויד בנשק ובשרירים ענקיים - שלא היו מביישים מתאבק ברמה עולמית - ושורדים את זה? תשאלו את ארטמיס, הוא יענה לכם בכיף.
או יתעלף מהטראומה.

ספויילרים מפה והלאה, זה בלתי נמנע. אז אל תאשימו אותי.

הנה שוב אנחנו נתקעים בעלילה טיפוסית-מושלמת של קולפר הגאון.
בן אדם צריך להחזיר לעצמו את הזיכרון לאחר שפולי (ואני חוזרת ואומרת *פולי*) מחק לו אותה בצורה יסודית, הממסמר חקר אותו לעומק כדי להשמיד כל פיסה של דברים שהשאיר לעוררות הזיכרון שלו, בנוסף לזה הוא נמצא בסכנת חיים נוראה, קופץ מבניין כשמזרן ובאטלר הם הדברים היחידים שעוצרים אותו מהתרסקות וודאית, נרדף על ידי אופאל, הפיקסית המרשעת בעלת הבעיות הנפשיות, מוצא את עצמו עם פיה נטולת נשק וכוח קסם בתוך מבנה אטום לגמרי ומלא בגובלינים, אם אני לא טועה, ואז לקבל את הזכרונות שלך בחזרה ולהביס את קובויי בפעם השנייה.

הא, רואים כמה הפעילות הזאת מועילה לאיי קיו של ארטמיס?! הוא בטח הרבה יותר חכם ולא סובל מטראומה עכשיו!

בגלל הכתיבה המדהימה, ההומור השופע, העלילה המעולה, והדמויות הישנות שבאות שוב ומלהיבות את הקוראים, אי אפשר לא לאהוב את הספר, ובמיוחד שלא את ארטמיס.

אז לסיכום, ספר מדהים, כמו השאר, אין מה לפרט (:

» ביקורות נוספות של אנג'ל
» ביקורות נוספות על המזימה של אופאל (2008) - ארטמיס פאול - ארטמיס פאול #4