ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 21 ביולי, 2012
ע"י רונדו
ע"י רונדו
כשדיימון ראניון פגש את שלום עליכם ויחד הם כתבו את סיפורה של אירמה לה-דוס מוורשה... כמובן שהמפגש הדמיוני הזה יכול להתרחש רק אצל יצחק בשביס-זינגר (להלן: יב"ז) שכתב את הסיפור באידיש ופרסם אותו בהמשכים בשבועון אידי בארה"ב בשנת 1977.
יב"ז לא אהב את האידיאליזציה שסופרים אידיים רבים עשו לחיים בתחום המושב בעולם הישן שנגדע עם השואה, לדידו העולם היהודי בפולין וליטא לא כלל רק צדיקים ותלמידי חכמים אלא גם רמאים, גנבים, אנסים, רוצחים, הומואים, זונות ונוכלות... כך שוורשה ב-1911 לא שונה בהרבה מתל-אביב 2012.
הספר מביא את סיפורם של אנשי השוליים מרחובות היהודים בוורשה:
- קיילה האדומה (ג'ינג'ית) – נערה ענייה מאחת העיירות שבגיל 12 פרקה עול ואח"כ התדרדרה והפכה לזונה המבוקשת ביותר בבתי הבושת בוורשה עד שפגשה את הפושע הקטן יארמה, נישאה לו וקיוותה לחזור למוטב ולחיים נורמליים.
- יארמה – פושע קטן, רמאי, גנב ובטלן שלא עבד יום אחד בימי חייו, נשא לאשה את קיילה האדומה, אוהב אותה ובאותה מידה מוכן למכור אותה למקס בעבור כמות נכבדה של יי"ש.
- מקס – סרסור ממולח שמסתובב בעיירות העניות, מפתה נערות צעירות, אונס אותן ולאחר שממית עליהן חרפה מוכר אותן לבתי הבושת של "צבי מגדל" בבואנוס איירס, ריו דה ז'ניירו וניו יורק. הוא עצמו מאוהב ביארמה שאיתו "בילה" בתקופת מאסרם המשותפת בכלא בוורשה.
- בונם (בונמל) – בן של רב עממי שנסחף להשכלה, מאורס לסטאשה האנרכיסטית שמדברת הרבה על אהבה חופשית אבל לא "נותנת", עד שפוגש את קיילה האדומה שלא מדברת הרבה אבל נותנת לו את כל מה שיכולה.
לספר הזה יש כמה צדדים.... בצד החיובי ניתן למנות את:
- התרגום המעולה של בלהה רובינשטיין. הספרים שקראתי עד כה של יב"ז תורגמו בשפה יבשושית, גבוהה ומליצית, בעוד ששפת האידיש של יב"ז היא עסיסית ומרגשת. בלהה רובינשטיין הצליחה להעביר את העסיסיות הזאת לעברית בת זמנינו, כולל הקדמה, אחרית דבר והערות שוליים רבות. תרגום נהדר.
- נדמה לי שביאליק אמר פעם שאנחנו נהיה אומה נורמלית כשיהיו בארץ ישראל גם גנבים וזונות יהודים. התיאורים הנהדרים של יב"ז בחלקו הראשון של הספר של העולם התחתון ואנשי השוליים היהודים בתחום המושב בפולין מראים שאין חדש תחת השמש, אז כמו היום בני ישראל מנצלים, מרמים ועושקים האחד את השני.
בצד הפחות חיובי ניתן למנות את:
- חוסר האחידות של הספר: השליש הראשון של הספר, המביא את סיפורם של קיילה ויארמה, מעניין ושוטף. השליש השני מתפצל לכמה עלילות משנה ש"חותכות" האחת את השנייה (לא תמיד באופן הגיוני) וכתוצאה מכך נפגם שטף הקריאה. השליש השלישי (המתרחש בניו-יורק) גולש למחוזות הטלנובלה והוא נמרח עד הסוף הלא גמור.
- ניכר שזהו סיפור שנכתב בהמשכים ולא פעם פרטים מסוימים המסופרים בהתחלה לא תואמים לאלו בסוף.
- לספר אין סוף ברור כשהסופר לא סגר את הקצוות והשאיר את הדמויות באויר.
בקיצור: למי שלא קרא את ספריו של יב"ז מומלץ להתחיל עם "העבד" (למרות התרגום היבש של יבין),"שונאים סיפור אהבה" ו"ינטל", למי שכבר קרא "יארמה וקיילה" זו תוספת נחמדה.
ד.א. גוגל על בלהה רובינשטיין גילה לי שהיא תרגמה גם את "הקוסם מלובלין" ו"השטן מגוריי" של יב"ז, אני בהחלט אחפש אותם...
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
עולם
(לפני 13 שנים ו-3 חודשים)
יופי של ביקורת.
עפ"י ההגדרה של ביאליק אנחנו עכשיו בהחלט אומה נורמלית. יותר מדי נורמלית.
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
