למרות גילי הצעיר (וקראת את הספר עוד לפני כן) הצלחתי להתחבר דווקא לצד הדמויות הראשיות, ולא לילדיהן או הידידים שלהן. כל צד היה מפורט היטב, מוצגות כל הדילמות בצורה הכי פתוחה והכי אמיתית, והורגש שכל דמות חווה כאב במידה שווה עם רגשות אשם, געגועים וניצוצות נוסטלגיים. המשפט הקיטשי "האהבה מנצחת" מתאים לסיפור בצורה נפלאה. כל הכבוד לסופרת :-)
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
