ביקורת ספרותית על בן המאפיה - שני דורות, שני רוצחים. סיפור אמיתי מאת סנדרה הרמון
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 14 בפברואר, 2012
ע"י eliran


הספר הוא ספר טוב, הוא משאיר טעם טוב אחרי הקריאה מכמה סיבות. קודם כל דמותו הצבעונית של גרג סקארפה האב,לא מישהו שתמיד פעל קודם כל מהשכל אלא יותר מהרגש(לא משהו שמאפיין מאפיוזו). סיבה נוספת,שהעדויות והסיפורים שמובאים בספר הן ממקור ראשון,(אמין?? אפשר להניח...) והקורא מקבל נקודת מבט הן של בן של מאפיוזו בכיר,וגם של מאפיונר(לא מהליגה הראשונה,אבל...). דבר אחרון, מקריאה בספר אפשר להבין שבזכות סקארפה הבן אפשר היה למנוע בדרך כזו או אחרת את פיגועי אל קאעידה בארה"ב.

אבל ,ואבל גדול. מהדף הראשון ועד האחרון אפשר להבין מאיזה פוזיציה מדברת הסופרת סנדרה הרמון. לפעמים ,בפרקים מסוימים בספר,אפשר לחשוב שמדובר במשפחה לדוגמא. במיוחד שמדובר בבן,אפשר להבין שהוא גדל למציאות ללא ברירות,וסוכן הFBI הידוע לשמצה פשוט,הכל בגללו. בכלל ,רוב הספר הוא כתב הגנה לבן שכלוא עד היום וכתב אישום לסוכן דה-ווקיו שסרח אבל יצא זכאי במשפטו.

אני לא יודע עד כמה הסוכן אשם למרות שזוכה. אני יודע שגרג סקארפה ובנו,הם רוצחים בדם קר "למען הביזנס" ,כך קוראים לזה, ואישית,לא כ"כ אהבתי את הכמעט דה לגיטימציה שעושה הספר לסוכן, והיח"צ שמקבל סקארפה הבן מהסופרת.
אפשר להגיד ששהותו של הסוכן עם סקארפה האב יצר בלבול תפקידים(?), כנראה שהאפקט דומה בהתכתבויות של הסופרת עם הבן מהכלא.

בכל אופן הספר הוא טוב ומעניין,אבל הייתי ממליץ לקורא להבין מה עמדתה הברורה של הסופרת וכל קורא יבין מה שירצה להבין מכך.
קורא אחד אהב את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה



1 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ