הביקורת נכתבה ביום ראשון, 1 בינואר, 2012
ע"י טואית
ע"י טואית
הספר עניין אותי מאחר והוא משקף את אורח החיים והלך הרוח בקוריאה ומהוה חלון צפייה על התרבות בארץ הרחוקה ההיא, שם, אגב, נמצא עכשיו בני, הנשוי לקוראנית וזה מה שבעצם הביא אותי לקרוא את הספר. הרבה דברים שמופיעים בספר מוכרים לי מהסיפורים שלו. למשל: המעמד החשוב ביותר של הבן הבכור. אשתו של בני היא בכורה ואביה תמיד אמר שלמרות שהיא בת, אצלו היא הכי חשובה. מעמד האמא, זו הצריכה לדאוג לכל. נו, טוב, זה מוכר לא רק מקוריאה. צורת הכתיבה שכל דמות מספרת את הסיפור כאילו לעצמה, אולי בגלל שבקוריאה לא נהוג לפנות ישירות לאדם שמדברים איתו ושפת הדיבור שונה ממעמד למעמד. לכל אדם פונים בציון מעמדו, או התפקיד שהוא ממלא.
היה מעניין לקרוא את תיאור מראה הבתים בקוריאה, שכולם נראים אותו הדבר. צריך לראות זאת כדי להאמין! המדינה משטחת שכונות עתיקות שלמות ובונה במקומן מגדלי מגורים, שכולם נראים אותו דבר. בקיצור, היה לי מעניין מאוד לקרוא וגם הסיפור נוגע ללב.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
