ביקורת ספרותית על חיי צ'כוב: רומן ביוגרפי - עריכה מדעית: ד"ר דפנה שניצר - רסלינג # מאת אירן נמירובסקי
ספר טוב

---

האם הספר הזה גרם לי להסתקרן ולדעת יותר על צ'כוב כסופר/כמחזאי ועל יצירותיו ? האם הספר ישאיר את עקבותיו הספרותיים עלי להמשך ? -התשובה :לא .
אבל הוא מספיק ספר קולח ,קריא ואף מהנה למי שרוצה לקרוא באופן לא עמוק אודות צ'כוב .נמירובסקי כתבה את הספר בהסתתרה בכפר קטן בחבל בורגונדי,בין השנים 40-42. מקורות כתיבתה התבססו בעיקר על חילופי מכתבים בין צ'כוב לבני -משפחתו,עורכיו,חבריו ואשתו."החומרים" מהם נבנתה אישיותו כסופר /מחזאי מקורם בילדותו הענייה והאומללה,התמדתו לסיים את לימודיו כרופא ,בכתיבה לעיתונות -כמקור פרנסה נוסף עד שהחלו להכיר בסיפוריו כבעלי ערך ספרותי.

מה שעניין ושבה את ליבי היו אבחנותיה של נמירובסקי על התנהלותה החברה הרוסית במחצית השנייה של המאה ה-19.{אני עדיין תחת השפעת "האחים קראמזוב "} שלטון הצאר ,התנהלות העשירים, האינטלקטואלים,והמעמד הנמוך - המו'זיקים.היא יוצאת באופן נחרץ נגד אבחנותיו/ האידאליזציה של טולסטוי והאינטליגנציה הרוסית אודות דמות המו'זיק שהינו "אדם טוב,נביא או קדוש" ,על חולייה של החברה ,ועל תפקידו של הסופר והמצופה ממנו,והשוואה תקופתית:
" ש"הרוע שלט בכיפה, אז כמו היום; הוא לא לבש כהיום ממדי אפוקליפסה, אבל האלימות, הפחדנות והשחיתות פשו בכל. בדיוק כמו היום התחלק העולם בין נוגשים חשוכים לקורבנות כנועים, אך הכל היה נגוע עד להחריד בקטנוניות, בצרות אופקים ובבינוניות. כולם חיכו לסופר שידבר על אותה בינוניות בלא כעס, בלא גועל, בנימת החמלה שהיתה ראויה לה. לספרות באותה תקופה היתה השפעה עצומה על רוחם של האנשים. הקהל רפה הידיים, המתורבת והעדין, לא ביקש לעצמו רק בידור מבריק או סיפוק אסתטי, אלא משנה סדורה".

ולעומתו -צ'כוב לאחר שהשתחרר מהשפעתו של טולסטוי וכמי שמוצאו מהמעמד העני וכרופא שטיפל בהם ,ידע לתאר את אותם איכרים כקרבנות נצחיים,כנועים, בעלי טבע רך כמו בסיפור "בגיא " אבל גם כנוקשים ,חייתיים אכזריים ואומללים שניצוץ האלוה רחוק מהם והלאה, או בעלי אמונה קנאית , חיים בעוני נורא וכל תשוקתם היא להשתכר .נשותיהן אומללות ,חולות, היסטריות .כשהמוזיק מתעשר -ממשיך להתעשר,לא נרתע מדבר,גונב עם צריך ואף הורג בסיפור "האיכרים" .

עוד תיאור שתפס את ליבי היה במסעו של צ'כוב לאי סחלין שהייתה מושבת -עונשין בסיביר ב-1890 .הקור,השלגים והרוח המקפיאים ,הרעב,אולם הוודקה הגרועה הייתה בכל מקום ובעדיפות, הינם תיאורים מרתקים .כמו כן תנאיי שביים וחייהם של האסירים: רוסיים, טטארים,יהודים,פולנים ועוד, הקשורים לדרגשי העץ בשלשלות , נשותיהם שעסקו בזנות,וילדיהם המופקרים .תיאורי הסוהרים מהסדיסטיים ועד האנושיים אבל חסרי האונים ,ההוצאות להורג,העינויים ההלקאות.כל זרעי השיגעון ,האכזריות ,השנאה,והמוות הם שהביאו להבחנתה של נמירובסקי את פירות התבואות הנוראיות שנקצרו במהפכה 1917.

התרגום של עמנואל פינטו הינו קולח ,קריא.
כריכת הספר -סתמית ושטחית .
להנחתי -מדוע החליטה הוצאת כתר להוציא את הספר הזה המוגדר כרומן ספרותי ולא כיצירה ביוגרפית מוקפדת שלא משאיר אחריו עקבות ספרותיים ?!,הינה אולי, ברצונה "לסחוט "את טיפת הלימון" בעקבות הצלחת רומן "סוויטה צרפתית" של נמירובסקי שאחריה עוד פורסמו ארבעה יצירות משלה בהוצאה הזאת.

» ביקורות נוספות של חמדת
» ביקורות נוספות על חיי צ'כוב: רומן ביוגרפי - עריכה מדעית: ד"ר דפנה שניצר - רסלינג #