ביקורת ספרותית על ספר הזן השלם מאת וונג קיו קיט
ספר לא משהו

---

אי אפשר לומר שהספר נגיש במיוחד לקורא המערבי במיוחד לזה שאינו נהנה מקריאת היסטורייה למדנית ויבשה על העברת הזן בין המורים השונים. מלבד האלמנטים המיסטיים והעל-חושיים שהמבקר הקודם כבר ציין, הספר משתמש במושגים רבים וסתומים בכל מה שקשור לתיאור ההארה או בניסיונות לבאר טקסטים מהקאנון הבודהיסטי (הסוטרות). אני מניח שאלו שנאלצים ללמוד בודהיזם באופן אקדמי זוכים למנה ההגונה של יבשות זו ההולכת יד ביד עם תסכול של קורא המעוניין בגישת hands on לזן. במובן הזה הספר חוטא לרעיון המהותי של הזן ומנסה להיות מקיף ומעמיק ומפספס את הפשטות,הבהירות והישירות.
עם זאת יש בידי לציין כי בספר מספר פרקים מעניינים שלבטח רוב הקוראים ימצאו בהם עניין. ביניהם על הקשר בין קזן לקונגפו ולצ'יקונג וכן סדרות של תרגילים פשוטים, שירי הייקו ומשלי זן. בהיבט ההיסטורי שמופיע בספר (חצי הספר הראשון כ-160 עמודים מוקדשים לכך) יש ניסיון לשמור על לשון אובייקטיבית אך חוטא בסתירות שונות במקומות שונים ומוזרויות טרמינולוגיות שאינן ברות עיכול לקורא המודרני המערבי (קוסמולוגיה ומטאפיזיקה שאינה מוסברת דיה לטעמי).
אני מצטרף לדעת קודמי וסבור שניתן יהיה למצוא ספרים אחרים יותר תמציתיים וברורים שיענו על דרישותיכם.

» ביקורות נוספות של maKademia
» ביקורות נוספות על ספר הזן השלם