הביקורת נכתבה ביום ראשון, 10 ביולי, 2011
ע"י קואלה
ע"י קואלה
קראתי את הספר לפני כ-3 שנים. אני לא יכולה לשכוח את התחושה שהספר הזה העביר בי. זה ספר לנפש, פשוט כך.
החלקים הכי אהובים עלי בקריאה של ספרים, זה כשאני מרגישה את הנפש שלי נשזרת בנפש של אחת הדמויות, ולו לשניה. מין רגעי קסם של "אני מבינה בדיוק מה כתוב פה".
לכל האנשים שמחפשים רע ואח בניואנסים הקטנים של נשמה תועה, בשביל זה מירה מגן כותבת.
אני חייבת לציין שאת הסיפורים הקצרים שלה פחות אהבתי, זה
פשוט הרגיש לי כל פעם קצת מדי. אבל "ימים יגידו, אנה" ו"וודקה ולחם" אלו הם באמת יצירות מופת.
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
