דנה, ילדה קטנה, שואלת , למה יש לי שני אבות כשלכולם יש אבא אחד ואימא אחת? את השאלה הזאת ישאלו גם חברים שלה לכיתה ,ואז במקום להתחיל להמציא סיפורים מטשטשים את המציות, היא מקבלת תשובה חד משמעית: ההורים שלך הם הומואים ,שני גברים, אבל הם אוהבים אותך מאוד, בדיוק כמו אבא ואימא של החברה מהכיתה.
קראתי את הספר ואף הצעתי לילדה הפרטית שלי לקרוא גם.
לאחר שקראה , היא שאלה אותי, למה הסופר השתמש במילה "הומואים" ולא במילה אחרת? באותו רגע הבנתי את הנקודה החשובה שמטרידה את הסופר: איך הילדים שלנו ולעיתים גם אנחנו, ההורים, מתייחסים לאדם ששונה מאתנו – הומו, אתיופי, רוסי, ילד אוטיסט, נכה – מבלי לקטלג אותו ע"פ המראה החיצוני? הרי היופי האמתי נמצא בפנים , ולא באמת חשוב איך בן אדם נראה, חשובים המעשים שלו ואהבה שהוא מסוגל לתת לזולת.
אני מקווה מאוד שבפעם הבא כאשר הילדה שלי תפגוש מישהו שנראה שונה, היא תיזכר בסיפור על דנה עם שני אבות ותוכל להתייחס אליו כמו לכל אחד אחר, בלי לקטלג מראש.
הספר מקסים, צבעוני, מומלץ בחום לילדים ולהורים כאחד .