הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 ביוני, 2011
ע"י BooksRUs
ע"י BooksRUs
אין ספק שג'יין אוסטין מתהפכת בקברה למראה הטבח שעירית לינור עשתה בספר שלה.
נכון, הספר פחות נמרח והתיאורים יותר חיים,
א-ב-ל:
מה שמגדיר בשבילי את הספרים של ג'יין אוסטין הוא האירוניה הדקה והשנינות שלהם, ולאו דווקא התפתחות הרומן בין אליזבת' למר דארסי (דבר חשוב לכשעצמו אך לא העיקר)
ואת החוויה הזו, בעצם, עירית לינור שללה ממני.
היא הפכה את הספר לרומן סתמי. אמנם מעניין מאוד, אבל די סתמי..
לא אתפלא אם הרוח שלה תמשיך לרדוף את עירית לינור לעד.....
4 קוראים אהבו את הביקורת
4 הקוראים שאהבו את הביקורת