הביקורת נכתבה ביום ראשון, 19 ביוני, 2011
ע"י adinuska
ע"י adinuska
בפעם הראשונה קראתי את הספר לפני 10 שנים
גמרתי אותו בפעם השניה היום.
נותרתי דומעת ומהורהרת, קנז בעת אומן מתאר את הזיקנה מעיניה של דיירת בבית אבות, על היאוש והשמחות הקטנות שלה.
אי אפשר להישאר אדישים.
ספר לא קל לעיכול אבל מומלץ בכל פה.
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
