הביקורת נכתבה ביום חמישי, 16 ביוני, 2011
ע"י ר.
ע"י ר.
סיימתי לקרוא ברגעים אלה את הספר מישהו יפה כמוך שכתב יזהר שי.
לכאורה מדובר בספר שמספר סיפור פשוט, קטן, ללא תחכום יתר. לירון בן ה- 10, גיבור הספר, מתבונן על העולם ממקום נאיבי, קטן ללא יומרות וללא יוהרה. לירון לוקח את הקורא, נותן לו יד ומוביל אותו ל'שביל ערעור המובן מאליו'. בדרך הוא מייצר לקורא מפגש עם דמויות תוך כדי שהוא מספר את סיפורן. הסיפור יוצר סינרגיה של דמויות, של סיפור קטן-גדול, מתוחכם אך פשוט - לכדי סיפור שמעורר מחשבה. מחשבה רבה. מישהו יפה כמוך מספר סיפור חיים שנוגע "שבכמותך" וכאן טמון הקסם. על אף הקצנת האירועים, כמו החיים גם הסיפור רווי בבלתי צפוי מחד ובשגרתי מאידך, בלהיות לעיתים מובלים ולעיתים לבחור להוביל. ספר טוב הוא זה שמספק חשיבה שלאחר הקריאה. אין ספק שהספר הזה גרם לי לחשוב. לחשוב על החיים, הפשוטות, העצבות, האושר, הביחד והלחוד. מדובר בספר נדיר שמספר סיפור שאין בו שבב של יומרנות להפוך ל"ספר" ודווקא מהמקום הזה מדובר בספר עם "חיים משל עצמו" שהופך את הקורא לאקטיבי בחשיבה, בפרשנות, בהזדהות, בשיפוטיות ברגשנות - וכאן טמון ערכו המוסף של הסיפור. הדרך שבה בוחר הקורא להיות אקטיבי בהבנת הסיפור, מעידה לעצמו על עצמו. במובן זה נראה שהספר מספק מידה מסוימת של רפלקציה תרפויטית בעת הקריאה.
זאת ועוד, הספר שוזר חלקי חיים למהלך חיים מלא הכולל בערבוביה מעוררת השתאות דמויות בחלקים שונים של החיים – ינקות, ילדות, בגרות, התבגרות, זקנה ומוות אשר מספרות סיפור מדהים של ניגודיות (עצב ושמחה, יוהרה וצניעות, העלמות וקיימות, חוזק וחולשה, פסימיות ואופטימיות) לכדי בהירות הרמונית שמתבררת לה לאיטה תוך כדי קריאת הסיפור. הדמויות מורכבות באותה המידה שהן פשוטות, מתוחכמות באותה מידה שהן בנאליות וכך גם הסיפור נע בין תחכום לפשטות, בין אטום לשקוף, בין אהבה לשנאה, בין נאמנות לבגידה, בין עצב לשמחה ובין פחד לבחירה ולאושר.
יותר מכל הספר נע בין כתיבה בוסרית לכתיבה אותנטית, חדה ומדויקת. הסופר משתמש במכחול דק לצייר את מילותיו בצבעים, זוויות וריחות, שחוברות יחדיו ליצירה שהיא גאונות של פשטות. בדיוק כפי שהסיפור מסופר.
במילה ובסימן קריאה - מומלץ!
רויטל רובין
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
