ביקורת ספרותית על הקוסם מארץ עוץ [הוצאת מזרחי] מאת ליימן פרנק באום

---

במהדורה הזו, בתרגומו של אוריאל אופק, לדורותי יש נעלי כסף, הסופה היא סופת עלעול והקוסם נמצא בעיר האזמרגד, אליה הולכים בדרך האריחים הצהובים. מעניין איזו סופה יש בתרגום של גילי בר-הלל... בכל אופן, השפה של אופק לא קשה מדי להבנה לילד בן שמונה לפני השינה והקסם בהחלט עדיין פועל.

קראתי את ההקדמה של באום לספר הזה (שיקגו, אביב 1900).איזו תמימות נאיבית בפתיחת המאה החדשה. באום כותב ש"הגיע הזמן לסדרת ספורי פלאות חדשים, שבהם לא יופיעו עוד השד, הפיה והגמד הנדושים, עם כל האירועים המפחידים והמצמררים, שהוכנסו לסיפורים כדי להציג באמצעותם מוסר השכל מעורר אימה. החינוך החדש דוגל במוסר. והילד בן דורנו מחפש בסיפורי הפלא שעשוע והנאה, ועל כן ישמח לוותר על כל אירוע בסיפור שאיננו לרוחו". ובהמשך הוא כותב שמטרתו של הספר היא "לספק הנאה לילדי דורנו. הוא שואף להיות סיפור אגדה מודרני, שהפלא והשמחה הם חלק ממנו ולסיוטים אין עוד דריסת רגל בו".


מי יגול עפר מעיניך פרנק לימן בראון... עדיין יש זאבים ביער והמכשפות של ימינו מפחידות אפילו יותר מאלה שבאגדות האחים גרים שרצית להשאיר מאחור. יש רוע בחוץ, והוא איננו סיוט בלבד, הוא אמיתי. המאה העשרים הטביעה מיליוני אנשים בדם בכל רחבי תבל. ועדיין, פה, למעלה מ110 שנים לאחר שכתבת את ספרך, יש מי שרוצה לפגוע בילד הקטן שלי שישן בשלווה במיטתו, ויש מי שמנסה למנוע את זה.
ואם נעזוב את ההרהורים העגומים של אם יהודייה במדינת ישראל של היום - האם כל כך טוב לחיות בקנזס, או מיסורי או ניו אורלינס בימינו? אמנם הרבה השתנה מאז כתב באום את הספר, עכשיו אפשר להתריע מפני סופות וכיוונן, אפשר למדוד את עוצמתן - אבל המסכים מראים לנו את החורבן ואובדן החיים שעדיין אין כל אפשרות למנוע, ולא רק שם - יש הרבה דברים לחשוש מהם אפילו אם אתה ילד בן המאה העשרים ואחת...

» ביקורות נוספות של נוריקוסאן
» ביקורות נוספות על הקוסם מארץ עוץ [הוצאת מזרחי]