ביקורת ספרותית על חידת מותי מאת אמנון ז'קונט
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום שני, 11 באפריל, 2011
ע"י רפיס


בזבוז משווע.
בזבוז בשני מובנים: בזבוז זמן של הקורא (החלק היחידי שהיה שווה הוא התוספת בסוף הספר, על הרקע ההיסטורי של תקופת צדקיהו) ובזבוז כשרונו של אמנון ז'קונט.
אין ספק שלז'קונט יש יכולות לכתוב סיפור מתח בלשי ואם יש גם היסטוריה בעניין, מה טוב. רק חבל שז'קונט, ברצונו, כנראה, לרצות את המכנה המשותף הנמוך ככל האפשר, נסחף לכתיבה נחותה, רלוונטית לזמננו באופן מעצבן ואפילו מעליבה, לקורא שמחשיב עצמו אינטליגנט.
המסקנה העיקרית מהעלילה ודלות הכתיבה היא שהספר נכתב בעצם כתסריט, מתוך כוונה להפוך גם לב-מכר וגם לסרט שובר-קופות (לפחות בישראל).
כתבו כבר לפני על הדמויות הפלקטיות וחוסר האמינות שלהן, דוגמא בולטת במיוחד היא הפרק שבו מודיעים לגיבור (המוצג כפרופסור פשוט עם משכורת צנועה מאוד) שיש לו חוב של 70,000 ₪ בבנק, שנמשכו בויזה שלו. מה תגובתו? "כנראה שזו טעות", ומיד ממשיכה העלילה כאילו כלום. נו, באמת, הרי כל אזרח היה מתחיל להשתגע ולבדוק מה קרה כאן, אבל ז'קונט מושך את העניין ללא טיפול עוד כמה פרקים, כשהחוב עולה ל-80,000 ₪ ואז מתגלה הסיבה למשיכות מהויזה (לא אגלה כדי לא לקלקל למי שבכל זאת יקרא את הספר), ומה תגובת הפרופסור? הוא יספוג את החוב, פשוט מאוד...
אני מודה - נשברתי אחרי 120 עמודים, כך שלא הגעתי אל הסוף (המפתיע?). פשוט החלטתי שיש גבול לזמן שאקדיש ליצירה הזו.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ענתי (לפני שנתיים ו-10 חודשים)
חידת מותי זה מה שמעניין התגובה של הפרופסור ? זה קו העלילה הראשי? בביקורת שלך לא התייחסת לקו העלילה הראשי מיהן הדמויות. ז'קונט מלביש סיפורים מקראיים בלבוש מודרני על מנת שנוכל ליהנות מהסיפור כי אחרת הייתי פונה ישירות לתנ"ך לספרות חז"ל וזהו.



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ