ביקורת ספרותית על סיפור כתוב במניפה מאת ליסה סי
ספר טוב

---

ספר נהדר אודות החיים בסין הישנה של המאה ה16, יש שיגדירו את "סיפור כתוב במניפה" כרומן היסטורי, וכך גם אני. אמנם אין התייחסות ישירה לפרטים היסטוריים מדויקים, אך האווירה והרוח בה נאמרים הדברים לא רק שהם מסבירים פנים לקורא הנלהב, הם גם מכניסים אותו לתקופה אחרת, רחוקה.

אמנם המקום והזמן רחוקים- רחוקים מימינו אנו כאן, בישראל, אבל בכל הקשור לרצונות ותאוות, הרגשתי קרובה עד מאד לפרח שושן וללאוטונג (מעין soulmate) שלה. ליסה סי מיטיבה לשחזר את אופי התקופה ויוצרת עבור הקורא עולם שנראה דמיוני, עם מנהגים שונים ומפחידים כמו קשירת הרגליים הברוטלית, למרות שבעצם כך נראו החיים בסין עד לפני כמאה שנה.
אהבתי לנסות להקביל בין המונחים הסיניים היפים למונחים מערביים, למשל: "שנות החלב" - תוכלו להקביל זאת לשיני החלב שנמצאים בפי הילד עד גיל 7 בערך - "ימי אורז ומלח" - משום בישולים, בישולים, בישולים שהיו מנת חלקן של הנשים באותו הזמן כאשר טרחו לא רק עבור בני ביתן אלא עבור משפחת בעלן, הלא היא משפחתן החדשה.

מדהימה בעיניי העובדה שלאורך כל ההיסטוריה הכתובה נשים כמעט תמיד נחשבו לחסרות בינה, ככלי בידי הגברים. כפי שחמותה של פרח שושן הסבירה לה, לכשהתחתנה, שעליה לציית, לציית, לציית - לבעלה, לאחיה, לאביה וגם לבנה - ורק אז, היא יכולה לעשות כרצונה. ואכן, ישנם ביטויים רבים לאינספור לשוביניזם - ואפילו איני בטוחה אם לקרוא לתופעה בשם "שובניזם", שכן שובניזם הוא פרי בחירתו של הגבר, או האישה, וכאן מדובר במסורות של אלפי שנים שכבר השתרשה וקשה מאד לעקור. על כן כנראה אין להאשים את הגברים במעשיהם. אחרי הקריאה המשכתי לחשוב על מספר סוגיות שהועלו בספר: ראשית, עניין הציות לגברים והנ"ל; שנית - עניין כבוד המשפחה המושלם, הערך העליון ביותר שאמור לעמוד בראש מעייניו/ה של כל סיני/ת - הרצון להשוות את זה לתרבותנו כיום בהחלט גרם לי לבחון מחדש את מערכת הערכים הנאורה-כביכול של החברה המערבית; שלישית, קשירת הרגליים: 5 שנים של סבל וכאב פיזי שגוררים כ30 שנים - עד סוף ימי האישה - של כאב וסבל נפשי, בתור אישה נחותה - מטבע הדברים - וגם אומללה ולא נשואה - אם הקשירה נעשתה באופן פחות ממושלם.

מילה על יחסי הלאוטונג. ממש כמו אהבת גבר ואישה - חשובה הייתה אהבת פרח שלג לפרח- שושן מאהבת גברים, ממש כמו שכתוב בתנ"ך, כפי שדוד אמר ליהונתן (או שמא היה זה להפך?) "נפלאה אהבתך לי מאהבת נשים", ולא, לא כפי שאנשי מפרשים זאת, בתור "הומוסקסואליות תנ"כית", אלא מדובר באהבה כה חזקה ויציבה (הרי אהבה רומנטית לא בהכרח איתנה לאורך חיי אדם), קשר חברות מיוחד ובלתי נפרד. עוד לפני שהבנות ראו זו את פניה של זו, כבר התחילה אהבתן הגדולה להתרקם, וזוהי מהותם של יחסי הלאוטונג. אהבה דו צדדית נצחית. גם אם פרח שושן חשדה בפרח שלג בבגידתה בה, הרי שהיא טעתה - בסופו של יום ועל אף כל חילוקי הדעות האפשריים, שתיהן אוהבות זו את זו בכנות. הרעיון הזה כל כך יפה!

עצתי: אל "תבלעו" את הספר בנשימה אחת, כפי שעשיתי אני, קחו אותו לאט וקחו אתנחתא קלה בסיום כל פרק. הבינו את הנכתב בו, נסו לרדת לעומק הדברים גם בלי שתמשיכו לקרוא, אני סמוכה ובטוחה שתיהנו מהספר אפילו יותר - היות ואני מתחרטת שקראתי אותו כה מהר, משום שההנאה העצומה נגמרה כה מהר!
תיהנו! מדובר ברומן מעולה ועשיר בחן אודות אהבה ושבירת המסוכמות של התקופה ועל כן מומלץ ביותר !

» ביקורות נוספות של נערה עם קעקוע דרקון
» ביקורות נוספות על סיפור כתוב במניפה