יש לציין הסיפור הזה פשוט ניפלאה. יש בוא כ"כ הרבה מסר. איך בממלכת הנסיכה כל החיות חייו בהרמוניה. על הדבורה שנתנה דבש. על הפיל שנתן צל בימיים חמים על הכלב הנאמן. החתול הבטלן...כל חייה וחייה..נתנה משהו מעצמה וכולם חייו בשלווה עד שהגיע הזחל שהיה רעב..רעב למגע הוא ידע בדיוק את להקניט כל חיה כדי שתיגע בוא..הדבורה עקצה. הכלב נשך..וכך הזחל טפח וטפח עד שהיה עצום והגיע לנסיכה שהייתה אמיצה..היתסכלה עליו ואמרה די מספיק. זה בדיוק ככה עם הילדים שלנו. הם רוצים מגע יחס והם מראים את זה כ"כ הרבה דרכים ועושים דברים כדי שניתייחס איך הילדים שלנו בוחנים אותנו ואיך אנחנו ההורים צריכים להיות אסרטיבים להיות עקביים לדבר איתם בגובה העניים ולהגיד די מספיק כשאני אומרת לא למשהו פשוט להיות עקבית. ככה גם גננת כל דמות סתכותית מנהלת מאפשרת גננת מצליחה צוות מצליח. כאשר המנהלת מראה שהיא סומכת אז הביטחון עולה ורואים את התוצאות . לא תמיד צריך להיתערב צריך להיסתכל מהצד כדי לדעת איך לנצל את המצב אחכ. אחרי שהזחל ראה שהנסיכה לא פחדה מימנו הוא היתכווץ על שניהיה לגולם ולבסוף יצא פרפר מקסים שפרש כנפיו וחזר לממלכת הנסיכה כי היא זאת שעיצבה אותו ונתנה לו מגע. ככה זה עם הילדים שלנו..אם ניהיה עקביים איתם ונעמוד על שלנו אפילו אם ניצטרך להגיד משהו מיליון פעמים לבסוף זה ישתלם כי יצא פרפר יפיפה. מתי אדם באמת מרגיש שמח בחלקו כאשר הוא מרגיש סיפוק והנאה במה שהוא עושה כשילד מגיע כל בוקר עם חיוך על הפנים ומחבק. וכשניראה אותו מדל נידע שהיה לנו חלק קטן. אז נרגיש שאושרים בחלקנו.