ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום חמישי, 3 במרץ, 2011
ע"י מיזה
ע"י מיזה
civility-זה לא סתם שאין לזה מילה בעברית...
דרך ארץ?? משהו בכלל מכיר את הביטוי הזה היום?! הוא ישן מידי..
להכיר נקודת מבט קצת פחות אגואיסטית ואגוצנטרית.
חבל לי כ"כ שהחברה היום הולכת בצעדי ענק למקום שבו היחיד במרכז..פעם, כששמעתי סיפורים על ארצות רחוקות בהן מכים אנשים ברחוב והעוברים ושבים מתעלמים ולא עושים כלום, נחרדתי, וידעתי שאצלינו זה לא יקרה, כי בישראל, לכולם איכפת ולא ניתן לזה לקרות.
היום, עצוב לי מאוד לומר, שזה קרוב מאוד להיות אמת גם כאן, וחבל לי כ"כ, על מקום כ"כ קסום שבו פעם רצנו אחרי זקנות ברחוב שהפילו את הארנק בשביל להחזיר להן אותו, והיום אם תציעו לזקנה ברחוב לעזור עם הסלים, היא תפחד שתנסו לגנוב לה משהו בדרך... היום, צריך להקים עמותה בכדי שאנשים יתנדבו לעזור לזקנים עם הסלים... מה השלב הבא? עמותה שתקום לזקנים באוטובוס?!?
אנחנו עד כדי כך סתומים?????
מתי נפקח את העיניים מהשינה העמוקה הזו שחדרה בנו?!?
ולסיכום על הספר, לא חייבים לקבל את כל כללי הנימוס, אבל נימוסים עושים אותנו אנושיים ואלטרואיסטים יותר וזה לדעתי חסר היום יותר מכל...
5 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מיזה
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
הם קשורים זה לזה
כל דבר כדאי שיבוא במידה. קצת יותר מידי איכפתיות תהפוך להתערבותו/או רכילות..
נימוסים נובעים ממודעות לסביבה וההשפעה שלנו עליה. איכפתיות באה מאותו המקום בדיוק. שניהם לדעתי,חסרים לנו בחברה הישראלית עד מאוד לכן בחרתי לקשור אותם יחד. |
|
|
yaelhar
(לפני 14 שנים ו-7 חודשים)
נימוסים ואיכפתיות זה לא אותו דבר.
(לפעמים זה ההפך). נימוסים - שאני מסכימה שהם משפרים את איכות החיים - הם בסך הכל כללי התנהגות, שאם כולם שומרים עליהם, יותר פשוט לחיות. איכפתיות באה ממקום של "כולם ערבים זה לזה" והחברה הכי טובה שלה היא "התערבות בעניינים של אחרים"...
|
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
