ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 20 בפברואר, 2011
ע"י י. קליש
ע"י י. קליש
כמעט בכל ספריו של ניקולס ספארקס מוצא הקורא את עצמו ניצב בפני שתי אפשרויות בחירה, והצורך בהחלטה באיזו מהאפשרויות הניצבות בפניו עליו לבחור.
הבחירה אינה בסגנון שאלה סלונית: "מה תרצה? קפה או תה", אלא היא נוגעת בנימי הנפש העמוקים ביותר הקיימים באדם, ולעיתים – בשאלת חיים ומוות. לא פחות!
היריעה שספארקס מטפל בה היא כה רחבה, שאם הייתי מעט ציני הייתי מרחיק ואומר שניתן ליצור מֵעֵין מילון (או אינדקס, פרטי) למיני הבעיות הרגשיות והסבוכות שמלוות אותנו בחיינו, ועם הופעתה של אחת מהן - לגשת לאחד מספריו של הסופר, ולראות בו את מכלול ההתלבטויות שבהן נתקלו גיבוריו, דרכי ההתמודדות, ייסורי המצפון, ולבסוף - החלטתם באיזו דרך לפתור את הסוגיה, המאד רגשית, שלפניהם...כל כך "פשוט".
לדוגמה: נתקלת ב"רגשות, וכיצד צריך לטפל במחלה סופנית" – קח את הספר הזה והזה...
אם "כיבוד אב ואם" היא בעייתך - בחר את הספר ההוא וההוא...וכו'.
מובן שלא זה המקום לתת דוגמאות מפורטות, כדי לא להוציא את רוח חווית הקריאה והפתרון הסופי ממפרשי הקוראים שעדיין לא קראו ספר זה או אחר, ממכלול ספריו של הסופר הרגיש והמדהים הזה.
ועתה לחוות דעתי.
גם ספר זה נכנס, ובגדול, למאפיינים שעליהם הצבעתי, ומשפט המפתח שבו, שגם מופיע בגב הספר הוא: "עד כמה תהיה מוכן להרחיק לכת כדי לשמר את התקווה לאהבה?"
ורק אוסיף שמדובר במקרה שרבים ואמיתיים כמותו קורים סביבנו, מדי יום!
במקרה זה, תוסיפו להחלטה (הבחירה) התבססות על הנחות שגויות מעט, וקיבלתם "מיקס" טעון דילמות ורגשות, שמעטים - אם בכלל, הסופרים/ות שיכולים/ות להביא בפנינו, ולהתמיד בהם לאורך כל ספריהם...
אני בהחלט מסוגל להבין את הכותבים/ות שכתבו שהזילו יותר מדמעה אחת, במרבית ספריו. מה אומר? אני איתכם/ן!
את סגנון הכתיבה, בספר זה, מצאתי...איך אומרים? די פשוט ובנאלי. ומנגד - דמויותיו העיקריות הן בניגוד לסגנון הכתיבה – עמוקות משהו ומעניינות.
ובלי שתי מילים על הספר הרי אי אפשר.
זוג שכנים שנפגשו עוברים תקופת חיזור ארוכה, מתחתנים וחיים באושר, עד לרגע האסון. אסון שממנו נובעת השאלה המרכזית שבספר...
ואולם לקראת סופה של העלילה, הסגנון והתרחישים ה"מקובלים" נעלמים במבוך האירועים – וספארקס מטיל אותנו להתמודדות, די קשה יש לומר, עם אירועים שמובילים לשאלה הכמעט נצחית שקיימת: "עד כמה תהיה...וגו'."
ולבסוף. אם לא עמדתם בראש התור בעת שהבורא חילק את "תוכנת הרגשות", או שקיבלתם במשורה – חפשו סופר/ת אחר/ת.
ואולם, אם קיבלתם מעט יותר, והתוכנה מקבלת Upgrade מדי פעם, הספר הזה - ספר הרגשות נטו, ו(כמעט) כל כתביו של הסופר ימצאו את דרכם לליבכם. באחריות!!!
* נהניתי מאוד.
16 קוראים אהבו את הביקורת
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
