את הספר הקודם של נגה כבר ביקרתי הפעם החלטתי לבקר גם את הספר הרביעי שלה, ואולי לפצוח בביקורת על סדרת הספרים ביומנה של ''חירות כפרי'' והדרך המעולה לעשות זאת היא בזמן הנוכחי. את הספר למעשה כרגע ב24 שעות, אחד מהשיאים שלי בקריאת ספרים, אפשר לומר שאם זה כך, כנראה שאהבתי מאוד את הספר. אהבתי את הספר הנוכחי הזה בסדרה במיוחד שזה הציג פן אחר, אנחנו זוכים לא רק לקרוא ביומן של סבתא חירות, אלא ביומן של החבר הקודם שלה אהובה ''עמוס'' שכותב יומן החל מאז שפגש את חירות, עד שהכריז על אהבתו אליה, זה מדהים שכמו שהתחברתי ליומן של חירות גם התחברתי לגרסה הגברית שלו יותר נכון לגרסה של החבר, כיצד הוא ראה את הדברים? ממתי התחיל לאהוב את חירות? מה הוא חושב מה הוא אוהב? ביחד עם זאת ממשיך גם החוט השני בסיפור, הסיפור של הנכדה לימור והחבר החדש שלה יובל שבמקביל הוא הנכד של עמוס, והסיפור האהבה שמתלהט בינהם בזמן שהם קוראים את היומן של הסבא. חוויה נהדרת ומקסימה אין מילים להוסיף

המשך מסעיר לשלושת הספרים הקודמים הפעם אנחנו קוראים את יומנו של עמוס אשר מרתק לא פחות מיומנה של חירות מה שגורם לסידרה להתחשב בבנים שקוראים אותה וגם לפגוש את הדמיות האהובות כל כך

הספר שבו כל העלילה מסתבכת,ללימור יש חבר ושמו יובל,ובמקביל היא קוראת ביומניה של סבתה-חירות,על החבר שלה-עמוס.היא מנסה לברר מה עלה בגורלו ומדוע סבתה לא התחתנה איתו ונישאה לאדם אחר.